גילנות – Ageism

 

גִּילָנוּת היא דעה קדומה כנגד אדם, הנובעת מגילו של אותו אדם. את המושג האנגלי, Ageism, טבע בשנת 1969 הגרונטולוג רוברט באטלר, על משקל מילים אחרות המבטאות אפליה, כגון racism.

למעשה מדובר בביטוי העונה על לצורך אנושי בסיסי למיין, לסדר ולארגן את המידע שיש לאדם על המציאות בדפוסים וליצור עוגנים תפישתיים כדי לחוות בטחון ביכולתו לזהות את המתרחש ולהגיב לו בצורה שתשרת את צרכיו.

בהקשר זה המשמעות המעשית של הגילנות  המקובלת ביחס לזקנים היא יחוס אוטומטי לאדם של תכונות, דפוסי התנהגות ואף אפיוני אופי בשל גילו הקלדרי, בלי להכירו ולהכיר בו כסובייקט ייחודי. לזיהוי הזה יתרונות וחסרונות:

הערכים “בפני זקן תקום”, או “והדרת פני זקן” הנם ערכים שכוונתם טובה. התחשבות במצבם הפיזי הכללי של אנשים בזקנתם. עם זה הם גם מייצגים תפישה שאינה מכירה בכך שתהליך ההזדקנות הוא אישי וייחודי.

התייחסות בלתי מבחינה זו לזקנים כמו למשל ההנחה שמי שמזדקן נוטה לאבד את זיכרונו, את יכולת הלמידה שלו. נעשה ילדותי ותלותי, אינו מעודכן לגבי המציאות המשתנה (כמו למשל אי יכולת שימוש באינטרנט) מובילה להרחקתם בפועל ממעגלי העשייה והאחריות ובהמשך הרחקתם מהחברה ומיקומם במוסדות מסוגים שונים המיוחדים להם, תהליך כזה מאיץ  בהיכרך ירידה של היכולות המנטאליות והפיזיות ומאיץ את תהליך ההזדקנות הטבעי. על כן גילנות היא תופעה שלילית במהותה. ההשפעה של גישה זו מחמירה בשל הנטייה האנושית הבסיסית להישמע  ולישר קו עם הנורמות והציפיות החברתיות ועל כן חלק מהאנשים המבוגרים, גם אם למעשה הם במקום אחר מכול אותן בחינות, נוטים, במודע או שלא במודע, לאמץ לעצמם את אפיוני הזקנה וכך להאיץ  עוד את התהליך השלילי.

מול גישה זו ניתן להעמיד את גישת הגילנות החיובית. זו מתחילה בתפישה שפיתח פרופסור מריאן רבינוביץ’ המניחה כי בין אדם לאדם יכולים להתקיים הבדלים מהותיים ברמת התפקוד והפעילות הבאים לידי ביטוי ב- 6 תחומים שונים לפחות, כמו למשל גיל שכלי, פיזי, חברתי, השכלתי… כך שהתשובה לשאלה בן כמה אתה תיתן תמונה ,העלולה להיות שגוייה ב-6 ממדים שונים, ונמשכת בהכרת היתרונות שדווקא הגיל מביא אתו כגון, שקט נפשי, יכולת לראיה מאוזנת יותר ולתגובות מתונות ושקולות יותר   למאורעות חיים. יכולת לראות את מורכבותם של דברים ולהימנע מגישת שחור ולבן. פיתוח תבונה ותבונה מעשית יכולת טובה יותר לקבלת החלטות מאוזנות ולעמידה במצבי לחץ.

לגישת הגילנות החיובית זו כמה משמעויות: הראשונה היא שהאדם הזקן צריך אמנם להכיר, להתייחס ולתת תשובות לשינויים החיוביים וגם השליליים החלים בו עם הגיל אבל יכול וצריך גם להמשיך לתפקד ולתפוש מקום בחברה לא על בסיס גילו אלא על בסיס מצבו הספציפי ודווקא להביא כעת לידי ביטוי יתרונות שהגיל מביא אתו כאמור כמו שיקול הדעת, התבונה, האיזון הרגשי, יכולת לחשיבה מורכבת, הניסיון העשיר יכולת לפרופורציה ופרספקטיבה המבססות רוגע מול מצבים קשים.

השנייה שגם החברה צריכה ויכולה להתייחס לכול אדם ואדם לא על בסיס גילו אלא על בסיס היותו סובייקט חד פעמי המסוגל להעמיד כאמור לרשות החברה יכולות וערכים המתפתחים דווקא בזכות הגיל. 

גילנות חיובית יוצרת עם כן שני סוגי מרוויחים, גם החברה וגם הפרט ובמציאות בה אחוז הזקנים בחברה הולך ועולה היא נותנת תשובות לסוגיות ארגוניות, כלכליות, חברתיות ונפשיות הקשורות ומושפעות מהתארכות תוחלת החיים, החל מהרמה האישית, המשפחתית, המשך ברמת הקהילה  וגם ברמת המדינה. 

הלל אפרת”

 

פרטייך התקבלו בהצלחה

שימו לב:

במידה ואינכם רואים מייל מאיתנו, נא בצעו חיפוש “מכון לתבונה” (לפעמים המייל נזרק לתיקיות אחרות).