מהפכת חקר המוח ולמה קשה (אך משתלם) לשנות הרגלים

הכתוב מבוסס על הקשבה לסדרת הרצאותיו של  ד”ר יוסי חלמיש בתוכנית אסכולות.

מתחילת שנות ה-2000 עובר חקר המוח מהפכה של ממש.
שתי ההבנות החשובות הקשורות למהפכה שחלה בתחום חקר המוח :

  1. המוח מהווה רשת עצבית אחת גדולה – ולכן לא עוד התאים והאזורים השונים במוח הם המרכז, כי אם הקשרים בין הנוירונים (אותן סינפסות)
  2. המוח ניחן ביכולת הטבעית לשינוי – המוח הגמיש, שכמו כל שריר אחר, ככל שנאמנו הוא יתפתח. Neuroplasticity – מודל המוח הגמיש מציע לנו להסתכל על מוחנו בצורה שונה לחלוטין מזו שהורגלנו אליה, כעל איבר דינמי בעל יכולות השתנות מדהימות, ובכל גיל.

שתי תובנות אלו חשפו מימד חדש בכל הקשור להבנת המוח ולדיוק אורח החיים המאפשר קידום בריאות פיסית ונפשית. שתי התובנות הנ”ל מגיעות הודות להסטת המיקוד המדעי מתאי העצב אל הקשרים בין תאי העצב– (חיווטים או סינפסות).

 חוקרת המוח פרופ. ריטה לוי מונטלצ’יני זכתה בפרס נובל על גילוי גורם גדילה עצבי NGF))

שנוכחותו באזור הבין תאי במוח מקדמת צמיחה של קשרים חדשים בין התאים, ומחסור בו גורם לגיזום של קשרים קיימים .מונטלצ’יני מצאה שריכוזו בסביבה הבין תאית המוחית תלויה במידת האקטיביות של תאי העצב במוח, ככל שהמוח אקטיבי יותר כך ריכוזו גדל.וכך מתפתחים עוד ועוד חיווטים  במוח. החוקרים מבינים כיום שהאקטיביות המוחית נוצרת בשעה שאנו נחשפים לגירויים חדשים ואינה מתרחשת במהלך בטלה או בזמן פעילות שגרתית.

פרופ’ מרזניץ מבכירי חוקרי המוח בעולם בתחום הנוירו פלסטיות צוטט: “המוח לא חייב להזדקן”, הוא מבקש שנבין שהמוח שלנו גמיש ומסוגל ללמוד ולהשתנות בכל גיל ובכל שלב. הנקודה המהותית מבחינתו היא שהמוח הוא כמכונה שמצויה בממשק תמידי עם סביבתה, מכונה שתתפתח ותשתנה תדיר בהתאם לקלט שיכנס אליה ויפעיל את האקטיבציה.

הקריאה של חוקרי המוח היא להיות בלמידה קבועה ולהנות מהדרך. מרכיב נוסף לאקטיביות פוטנציאלית מהווה האינטראקציה החברתית. במקביל לאקטיביות הברוכה, יש חשיבות רבה לחיים בהם עוצמת הדחק הינה קטנה. פועל יוצא מכך הוא שיישום הלמידה והאינטראקציה החברתית צריכים להיות מתוך הנאה ומשמעות ולא “כי צריך”… . נוירוביקה (אירובי למוח) – תחום מדעי חדש שהגה ד”ר כץ בתחילת המאה ה-21, מאפשר שילוב מוצלח בין שני הכוחות (חשיפה לגירויים חדשים מחד והימנעות מסטרס מאידך). 

הרעיון בנוירוביקה הוא לשמור על שגרת חיים מבורכת ובכך לצמצם את הכניסה לסטרס , אך יחד עם זאת לשלב בשגרת היום גם גיחות קצרות בהן נצא מאזור הנוחות. כך למשל, לעשות דברים שאף פעם לא עשיתם, לעשות דברים שנדמה לכם שאתם לא יכולים, ללמוד שפה חדשה, ללמוד נגינה, לרקוד, לשחק, לשנות  הרגלים כגון: לצחצח שיניים ביד החלשה, להפוך את התמונות בבית, לאכול מאכלים חדשים, להקשיב למוסיקה לא מוכרת, לחזור לבית בכל פעם מדרך אחרת , לעשות קניות ביום אחר  מהרגיל … כל תרגיל כזה יעיל למשך זמן מוגבל עד שנוצרת למידה ומאותו רגע הוא נהפך לשגרה,  וזה הרגע לעבור לתרגיל חדש.

בהקשר של שינוי הרגלים ודפוסי חשיבה, רגש והתנהגויות, יש להבין כי לנוירונים במוח פשוט וקל יותר לבצע את הפונקציות המקוריות שלהם ,מכיוון שהדרך העוברת ביניהם סלולה היטב. הקשרים העצביים מבוססים היטב, מה שיוצר את התגובות האוטומטיות בדפוסי החשיבה, הרגש וההתנהגות. כאשר מבצעים שינוי יש צורך במעין חיווט מחדש של הקשרים העצביים הסינפטיים, או כמטאפורה יש לסלול דרך חדשה. זו הסיבה לכך שהרגלים שונים, התמכרויות לדוג’ ששם הקשרים הסינפטיים רבים מאוד וחולשים על אזורים במוח שאחראים הן לחשיבה, הן לרגש והן להתנהגות, נתפסים כקשים לעיצוב מחדש, יש צורך ביצירת נתיבים חדשים רבים, או כפי שהם נקראים מפות מוח חדשות.

חשוב לזכור כי היעילות המירבית לקידום התפתחות מוחית בשעה שאנו מיישמים את הנוירוביקה , הלמידה הקבועה, והאינטראקציה החברתית תהיה בשילוב עם טיפוח החומרה המוחית.

החומרה המוחית מבטאת את מרכיבי החומר ממנו מורכבים תאי המוח והשלוחות העצביות (חלבונים, סוכרים, שומנים, ויטמינים, מינרלים ומים) וטיפוחם. תזונה מדוייקת, שינה יעילה, ופעילות גופנית מאוזנת מבטאים את היכולת לקידום חומרה מוחית איכותית ,שתוכל לתמוך בשגשוג הקשרים – החיווטים ויצירת מפות מוח חדשות, ובכך לקדם בריאות פיסית ונפשית ולקדם התפתחות מנטלית.

לסיכום: כשקראתי וערכתי את הדברים דלעיל הבנתי שבין השורות מסתתרת בעצם “הנוסחה הסודית” להזדקנות מיטיבה: המוח לא מזדקן, חיותו תלויה באקטיבציה שנספק לו, היקף החיווטים ומפות המוח שנייצר תלויה רק בנו ובפעילויותינו, אינטראקציה חברתית חיונית, כמו גם  הנאה ומשמעות המלוות בשינוי הרגלים , וכמובן טיפוח החומרה המוחית: תזונה נכונה, שינה יעילה ופעילות גופנית מותאמת. אז הנה הנוסחה …לכו על זה.

באהבה, עירית

פרטייך התקבלו בהצלחה

שימו לב:

במידה ואינכם רואים מייל מאיתנו, נא בצעו חיפוש “מכון לתבונה” (לפעמים המייל נזרק לתיקיות אחרות).