מופע המשמעות, דרכי היווצרותו ומניעי העומק שלו.

כמעט כולנו לעיתים מקנאים בחיות. גם הן חיות, נהנות, סובלות ומתות, אבל לא נראה שהן עושות מזה עניין גדול.
עד כמה שאנו יודעים, כל חיה עסוקה במה שהיא עושה כרגע. היא אף פעם אינה שואלת האם לחיים יש משמעות, או עתיד. 
בשבילה מספיקים עצם החיים בהווה – היא אינה זקוקה לביטחון שפרוש לפניה עתיד בכלל, או עתיד של הנאה או התפתחות והישגים, כמו הצרכים האופייניים למין האדם. הבדלים אלו, המבטאים חלק מהשוני בינינו לבין החיות, מקבלים דגש למשמע דבריו של פרופ’ שמעון אזולאי שאמר: “כשנגמרת המשמעות נגמרים החיים”, או בלשון אחרת לחיים אין סיבה וטעם אלא בהיותם משמעותיים וכשאינם כאלו, אין לי יותר מקור לעצם האנרגיה הנדרשת להמשך קיומם.

למעשה משמעות הוא השם שאנו נותנים לשני מופעים: הראשון פיזי ספונטאני, והשני תודעתי.

הראשון מתבטא בתחושה פיזית נעימה, המופיעה לעיתים בעקבות אירוע שאנו מעורבים בו ישירות, או כיוזמים, או כמגיבים, שהתחושה הטובה העולה ממנו מבשרת לנו שהוא נחווה כאירוע משמעותי.

השני תחושה המופיעה בעקבות מודעות, בדרך כלל לאחר האירוע עצמו, לכך שמשהו שעשינו או הוא “נכון”/מועיל, חשוב בעינינו ולנו ,או גם נתפש ככזה בעיני הסביבה הרלוונטית לנו. למשמעות אם כן יכולה להישען ולהופיע באמצעות שני תהליכים שונים: הספונטאני הלא מודע והיזום המודע. 

ניתן להבחין בין זמן התרחשות האירוע עצמו לבין זמן הופעת תחושת המשמעות. זו יכולה להופיע לאחריו, כמין הילה המקיפה אותו. אחור זה מבטא את הזמן העובר בין הפעולה עצמה למתן הפרוש והזיהוי המוחי של האירוע/פעולה כמשמעותיים, פרוש המיצר בתוך אלפיות השנייה תגובה פיזית המתבטאת בשינוי המאזן ההורמונאלי שתוצאתו יכולה לנוע לשני כיוונים: ירידת רמת המתח שאנו מרגישים וגם גידול כמות הורמון העונג דופמין, או פרשנות שהאירוע מזיק ואז התחושות הדומיננטית הצפויות תהיינה פחד ומתח. שונות זו תנבע מדפוס הפעולה האוטומטי של המוח הכולל את הציווי לבחון ולמיין כול מה שפוגש אותנו בחיינו על פי המדד העליון של מקדם את הבטחון הקיומי שלנו, או מאיים עליו. 

הפרשנות החיובית נשענת על הרגשה שהמעשה תורם או יכול לתרום לנו אישית, ל”אחרים משמעותיים”, לנו או לחברה בכלל בדרכים שונות המקדמות את הקיום והשרידות שלנו ושלהם. התרומה לשרידותנו האישית יכולה לבוא לידי ביטוי באמצעות הגדלת “ההון החברתי” ותחושת הערך העצמי, בחיזוק תחושת השייכות, או גם ברווח כלכלי (תרומות, או העברות כספיות), רווח חברתי (חיזוק מעמד, או חשיבות), וכן הפחתת פחדי סוף החיים, משום שלהדיו ולהשפעתו של המעשה המשמעותי שלנו על אנשים וסביבה יכולת קיום הרבה אחרי שאנו (פיזית) כבר לא נתקיים וכך באופן פסיכולוגי הוא מבטל במידת מה את משמעותו של המוות הפיזי.

הפרשנות השלילית יכולה לנבוע מתחושה שהמעשה יביא לתגובה שתפגע בנו, לאבדן נכסים אישיים כגון הון חברתי’, קשרים, שייכות וכו’ וכול תוצאה אחרת המאיימת או מקשה על סיכויי קיומנו. 

המחקרים מלמדים שהשאיפה הבסיסית ליצירת משמעות נשענת ומונעת על ידי הידיעה האינסטינקטיבית שהיא יכולה לגרום לנו לתחושת עונג פיזי, הנגרמת כתוצאה של הגברת יצירת הורמון הדופמין, המונע מהתחושה שהפעולה תורמת להמשך קיומנו. הביקוש אחרי עונג זה מעודד אותנו לחזור ולעשות פעולות דומות. בבגרותנו יכולה לפעול גם ההנעה המבוססת על מודעת ביחס לאפקטים החיוביים המגוונים הצפויים מעשייה משמעותית. 

יצירת תחושת משמעות אינה מתרחשת בצורה אוטומטית. היא יכולה כאמור להתרחש ספונטאנית כתוצאה מעשייה המונעת על ידי מערך הצרכים שלנו או על ידי עשייה מודעת ספציפית ויזומה לשם כך. היכולת הקוגניטיבית שלנו, המאפשרת קיומה של מודעות לחשיבותה, יכולה לכוון אותנו לפעולה הנדרשת לשם כך. אך כדי שהפעולה, או האירוע, יהיו משמעותיים הם צריכים לתת ערך למושאים חיצוניים לנו כגון אדם ספציפי, קהילה, ארגון או חברה. תחומי העשייה האפשריים יכולים להיות מוצר פיזי, יצירת אומנות, בנייה, חקירה, המצאה, הגנה, התקפה או אף פשוט תמיכה רגשית ותשומת לב קרי: יש קשר ספונטאני בין עשייה היוצרת התרחשות שמשמעותה מורגשת ומפורשת  על ידינו כתורמת וחיובית לנו לבין כזו הנתפשת כתורמת גם על ידי גורמים שמחוץ לנו, המודעים לה והמושפעים ממנה. 

עשייה אישית היוצרת תחושת משמעות עשויה להתבטא בהתגברות על פחד, מכשול, אתגר, הבנת תחום חדש, יצירת  דבר חדש, או כול עשייה שתוסיף לביטחוננו ולתחושות הערך העצמי אבל גם  ספוק צרכים כמו מזון, מחסה ומין יתרמו. נוסף לאלו גם הזדמנות  “לבניית קומה חמישית” בפירמידת הצרכים של מסלו קומת המימוש העצמי, ואף גם “הקומה השישית”, לתחושה של התעלות על עצמי הנובעת מעשייה משמעותית עבור אחרים.

מקור נוסף היכול להביא לתחושות משמעות יכולה להיות גם עשייה הנכפית עלינו על ידי אירועים או גורמים חיצוניים שאין לנו שליטה בהם, עשייה שלא בהיכרך הייתה מתרחשת, אילו ניתנה לנו הבחירה, אבל תוצאתה הן חוויות משמעות הנובעות מעשייה והתפתחות משמעותיות, הנובעות מההתמודדות עם האירוע, המקדמות לעיתים את עצם יכולתנו להמשיך להתקיים. 

בהקשר זה ניתן לעשות הבחנה בין משמעות הנובעת מעשייה התואמת ומבטאת אמונות וערכים אישיים לבין משמעות הנובעת מהיענות לדרישות והגדרות חברתיות תרבותיות חיצוניות לנו. הבדל זה יכול בוא לידי ביטוי גם בסדר הופעת תחושת המשמעות. לעיתים תחושת המשמעות תבוא רק לאחר שתגובת הסביבה תאשר שהאירוע/מעשה היו משמעותיים, או רק לאחר שתתגבש באופן ספונטאני אבל במרחק זמן ההבנה להיבט המשמעותי של הפעולה/ אירוע.  

תמונה מלאה של תופעת משמעות והשפעתה עלינו צריכה לכלול גם את הקשר בינה לבין התפתחותנו האישית. התפתחות היא צורך קיומי. עשייה הנותנת משמעות תהיה בדרך כלל בעלת השפעה ותרומה להתפתחותנו, זו בתורה תומכת במימוש צרכינו, בחיזוק יכולת הגמישות ההתנהגותית ובכך להישרדותנו. התנאי לקשר בין משמעות להתפתחות הוא שהעשייה אינה שגרתית ונטולת מאמץ אלא דווקא מאתגרת אותנו  פיזית, מנטאלית, רגשית ומביאה אותנו למצב המחייב אותנו ללמוד, לעשות ולפעול בתחומים ובמצבים ובתנאים שאיננו מכירים, או רגילים בהם וכרוכים כאמור גם ברמת מאמץ שאיננו מורגלים בה. 

כלל המוטיבציות לעשייה היוצרת תחושת משמעות הן אם כן שלוב בין הצורך הספונטאני לקבל תשובה למגוון צרכינו כבני אנוש, לבין העונג הפיזי הצפוי, הנתפש אינסטינקטיבית כתורם לקיומנו, לבין המודעות לתרומה שיש לעשייה כזו לעצם קיומנו לבין אירועים, גורמים, או ערכים חיצוניים המניעים או אף כופים עלינו פעולה. 

אינטנסיביות, עומק ועוצמת תחושות המשמעות שהאדם חווה, קשורות ומושפעות ממידת ההתאמה של החוויה לערכים, ולאמונות של האדם, לנושאים וסוגיות החשובות לו ולרמת הקריטיות שלהן לקיומו וכן גם למידת ההשקעה והמאמץ ביצירה ובקיום תחושה זו וכן גם למידת חשיבותה לאנשים אחרים משמעותיים החשובים לנו ולעוצמת תגובתם.

מבט לעתיד: 

משמעות ועולם העבודה: העובד המבוקש היום אמור להיות משכיל יותר, מודע לעצמו יותר, נאמן יותר לצרכיו ופחות למקום העבודה ולמעסיק ספציפי. כדי לשמר עובד איכותי לאורך זמן יש לתת תשובות לצורך שלו בהתפתחות, בהתקדמות ובמשמעות. תחושת המשמעות שהעובד חווה יכולה להישען על כמה רגליים: התחום משמעותי לו, המעסיק הוגן, יש הזדמנות להתפתח ולהתקדם, הוא חווה עצמו כגורם משמעותי בארגון, או מרגיש שהתרומה האישית שלו משמעותית. אחת הדרכים לתת תשובות לצרכים כאלו היא לתת לעובדים יותר אוטונומיה, השפעה ומעורבות בתהליכי קבלת ההחלטות. דרך נוספת ליצירת תחושת משמעות יכולה להישען על גישה יוזמת מצד העובד עצמו להפוך את עבודתו למשמעותית על ידי העמקת המעורבות ורמת האינטנסיביות של השקעתו בה. 

משמעות וזקנה: השינויים הגדולים בעולם, הכוללים היווצרותה של שכבת מבוגרים וגמלאים גדלה והולכת, מעלים שאלות יסודיות באשר למשמעות הקיום האנושי. אילו תכליות נוכל לבחור לעצמנו אם העבודה והנחיצות הכלכלית לא יכלו את רוב שעות הערוּת שלנו, את רוב המרץ היצירתי שלנו ויעמידו את הבמה העיקרית לעשייה משמעותית? כיצד ישתנה טבע האדם עצמו כאשר גם הפנאי ייהפך לזכותו המולדת של כל אדם ואיך תיווצרנה ההזדמנויות לפעולה משמעותיות ולחוויות משמעותיות בעולם של פנאי? 

עולה אם כך השאלה האם ניתן ליצור משמעות, לכאורה “יש מאיין”?

נראה שבמעבר מקיום הממוקד באבטחת הקיום הכלכלי לקיום מובטח כמעט מעצמו, ניתנת לנו ההזדמנות להמשיך לקיים תחושת משמעות על ידי מעורבות יזומה, אולי אף התנדבותית בעיקרה. מעורבות בקיום ובהתפתחות אחרים, בקידום מטרות של טובת הכלל, ביצירה אומנותית ותרבותית, המעשירה את עולמם של רבים, בשימור נכסים תרבותיים וגם בתוך כול אלו כול בפעילות המקדמת את התפתחותנו הנפשית והרגשית ומעשירה  את עולמנו הפנימי.

דוגמאות: 

  1. אמן המוזמן ליצור יצירה לזכר אדם חשוב או יקר ומקבל משובים חמים ונלהבים מהמזמינים יכול לזכות בשתי תוצאות, חווית תהליך היצירה כמשמעותית ותגובת הסביבה, שעשייתו משמעותית לה, המחזקת תחושה זו. 
  2. אדם שבן/בת זוגו חלו והוא מתמסר שנים לטיפול בהם יכול להרגיש שיש משמעות מיוחדת ונוספת לחייו ושהוא עצמו ועשייתו משמעותיים מאוד עבור בן/בת הזוג.
  3. ממציא שפיתח המצאה/ תרופה משמעותית לרבים ירגיש שעשייתו משמעותית וחייו משמעתיים.
  4. אוהב החווה את העונג והשמחה שב/בת זוגו מרגישים מנוכחותו בחייהם ירגיש שחיו מקבלים משמעות נוספת.
  5. אדם שחווה חווית צמיחה ולמידה חזקה בקורס/סדנה יכול לחוש שאירע לו משהו משמעותי שגם תרם להתפתחותו.
  6. אדם שהתגבר על קושי, אתגר, איום, הצליח לשנות לחיוב את מסלול חייו  יכול להרגיש זאת כעשייה משמעותית מאוד עבורו שגם תרמה להתפתחותו.

מושגים: 

  • קהילת משמעות (מושג של פרופ’ שמעון אזולאי) קהילה המאפשרת לך לממש חיים משמעותיים ו/ או עשייה משמעותית או קהילה שעצם ההשתייכות אליה נותנת לחייך תחושת משמעות. 
  • מרחב המשמעות. מגוון התחומים בהם אתה יכול לממש עשייה משמעותית, או לחוות אירועים או רגעים משמעותיים עבורך. 
  • עסקת משמעות. עשייה מודעת שנועדה לייצר תחושת משמעות אצל אחר כדי להביא לתוצאה שתשרת גם אותך ו /או תהיה משמעותית גם עבורך.
  • עסקת משמעות משולשת. עשייה שלך היוצרת משמעות עבור אחר במטרה שהפעולה תביא אותו לעשות משהו משמעותי עבורך או עבור צד שלישי נוסף החשוב לך. 

 

*הערה היסטורית: מושג המשמעות והצורך במשמעות לא היו ידועים ומוכרים בתקופה שלפני המהפכה התעשייתית. החיים על קצה הקיום, עבודה בלתי פוסקת מעליית החמה ועד שקיעתה ומבנה חברתי היררכי נוקשה לא השאירו מקום לצורך במשמעות. צורך הנובע והקשור לחיים המודרניים המאפשרים, ניידות חברתית, בחירה חופשית, ממוש עצמי, תנועה חפשית וזמן פנוי.

פרטייך התקבלו בהצלחה

שימו לב:

במידה ואינכם רואים מייל מאיתנו, נא בצעו חיפוש “מכון לתבונה” (לפעמים המייל נזרק לתיקיות אחרות).