header news אפריל

מאז ה-7 לאוקטובר קשה מאוד לחגוג חגים, כל החגים נתקעו בשמחת תורה. בין סוכות לפורים לפסח, אנחנו נעים בין חגים עגומים ומלחמות פנימיות על הרשות לחגיגות, לתקווה שאולי בפסח נשתחרר מעבדותנו לדאגה המטילה צל על כל מהותנו. 

בשנה של טלטלות, בה הנפש זועקת לחמלה ומחפשת עוגנים של רוך ואהבה שיערסלו את הכאב, האובדן והפחד, אני מבקשת מעצמי, בכל יום מחדש להתמלא ולנוח בתוך הפשוט והמוכר, להנות משברירי הצחוק סביב השולחן, מריח השיער 

של הבן שלי, מהזכות לעשות להם עוד ארוחה, מאמירת "לילה טוב" שנאמרת ברכות ואהבה. לא זקוקה לאטרקציות, לא רוצה לברוח לשום מקום – רק לספוג לתוכי עוד ועוד מהביטחון והאהבה שאני יכולה לחוש ליד אנשים שאני אוהבת ובני משפחה.  

בניוזלטר הנוכחי, אנחנו בוחרים להתמקד במה שנשאר – אולי, לחלקנו,  יציב וודאי בשנה העצובה הזאת. בוחרים להתמקד באחד הדברים היחידים בחיים שאין לנו עליהם בעצם זכות בחירה;

אנחנו לא בוחרים לאיזו משפחה להיוולד, לא בוחרים את מי היא תכלול ומי יעלם ממנה. ולא  בוחרים מה יטלטל אותה ובאילו סערות היא תצטרך לשרוד בים החיים.

עבור המשפחה, אנחנו – "נֶאֱמָנִים כַּצֵּל, סַבְלָנִיִּים כַּזְּמַן. מְחַמְּמִים בְּפָרוּרֵי אַהֲבָה וּמְחַכִּים בְּכָל פִּנָּה".

הפעם נביא כמה שיותר כלים שיסייעו בעדנו להתמודד עם אתגר החיים החשוב והמורכב ביותר, לרובנו – המשפחה.

במאמר שלי, על משחקים שאפשר לשחק סביב שולחן החג נפרוס רעיונות למתנות העשויות מחוויות המעצבות משפחה.

במאמרה החשוב של אסתר קעטבי-מאיר, תוכלו לקרוא על התפקיד היקר מפז של המבוגרים כמחזקי התקווה בימים אלו.

הלל אפרת משתף אותנו במאמרו, על איך סייע לנכדו המתבגר עם 'תאוריית החלונות'.

הפעם, בפינת 'מהשטח' דפנה שדה-טסה משתפת אותנו בחוויה שלה מהנחיית המסע 'על החיים ועל המוות' שהיה בחודש שעבר בים המלח.

וכמו תמיד ואף יותר מתמיד, אנחנו מזמינים אתכם להצטרף אלינו למכלול של חוויות – רגעים של נחמה, ריפוי והתחדשות;

עוד רגע אנחנו נפגשים, בדיוק כמו שביקשתם – בסדנא חד יומית בטבע. בחרתי במפגש הראשון לארח אתכם בחצר ביתי וביער הפרפרים שבהר גילון. נחווה סדנא בטבע ולאחריה, נאכל ארוחת צהריים בביתי – נהנה לרגע מהמשפחה שאנחנו – קהילת מכון לתבונה.

מיד לאחר הפסח, אנחנו פותחים את הקורסים החדשים שלנו של סמסטר הקייץ – כל הפירוט כאן בניוזלטר.

כמובן – הזמנה למפגשי השיח שלנו הפתוחים לקהל הרחב בכל יום ראשון בערב.

התחלנו להתאמן למסע 'מתנות התבונה בהימליה' – אתם מוזמנים לתפוס את המקומות האחרונים, נוצרה קבוצה מרגשת ומעוררת השראה.

ואחרי הכל, ולפני הכל, נושאים תפילה ומצטרפים לקריאה הגדולה לשחרור החטופים ולימים טובים יותר.

שלכם בברכת – בשורות טובות

עינת וכל צוות מכון לתבונה

להיות מגדלור

כיצד נרתום את הניסיון וחוכמת הגיל
כדי  להוות מקור לאור ותקווה בתקופות משבר

   אסתר מאיר קעטבי

משפחות רבות  חוו ועדיין חוות בתקופה הזו טלטלות קשות ביותר.

כולנו צריכים  להתמודד עם האירועים הקשים והמפחידים שפקדו אותנו מבלי שנדע מתי התקופה הזו תסתיים ואיך היא תסתיים.

אצל חלקינו נוספים קשיים נוספים, החל מהנורא מכל, כשמישהו מבני המשפחה נהרג, נפצע,ו/או נחטף לעזה וגורלו אינו ידוע, דרך משפחות שנאלצו לעזוב את בתיהם, ו/או  שאחד/אחת או יותר מבני/בנות המשפחה יצאו לשירות מילואים ארוך.

אצל חלק גדול מאיתנו,  בנות ובני תקופת התבונה האירועים  מעוררים מחדש טראומות נושנות שטרם סיימנו לעבד. הגוף שלנו כבר לא חזק כפי שהיה פעם, וחלקינו אף סובלים ממחלות שונות.

עם כל אתגרי הגיל שלנו, דווקא לנו, יש  מאפיינים ייחודיים שבזכותם אנחנו, הם אלו שמתאים להם להיות בתפקיד של מחזיקי ומחדירי התקווה לאהובים שלנו, במיוחד בזמנים קשים.

בואו נתבונן על יתרונות הגיל בהקשר לתקווה:

  • חוכמה וניסיון חיים: החיים הם מסע מלמד ואנחנו כבר עשינו קילומטראג' רציני במסע הזה. פגשנו אתגרים, התמודדנו עמם והפקנו לקחים. בכך אנו יכולים להעביר תקווה על ידי הדגשת היכולת להתגבר על מכשולים ולהמשיך הלאה.
  • הדרך שעשינו פיתחה בתוכנו פרספקטיבה רחבה והבנה עמוקה יותר של החיים ויכולת לראות את התמונה הגדולה לעומת אנשים צעירים. היא מאפשרת לראות מעבר לקשיים המיידיים לתקופה שלאחר שהכל מסתיים.
  • סבלנות: עם הגיל והניסיון, לעיתים קרובות מגיעה גם סבלנות רבה יותר. אנחנו כבר יודעים, שגם אירועים מאד קשים יש להם סוף. הם לא נמשכים לנצח. גם תקופת השואה בסוף הסתיימה. אנחנו גדלנו בדור שהסיפוקים שלנו לא היו מיידיים ולמדנו שיש לדברים קצב משלהם. שצריך לנסות ככל שניתן, להמשיך לנהל את החיים גם במצבים קשים. זה מודלינג חשוב ביותר, עבור דור האינסטנט שהתרגל לסיפוקים מהירים ומיידיים.
  • אנחנו פיתחנו בתוכנו עם השנים מערכת של ערכים ותפיסות שיכולות להוות עמוד שידרה וקרקע יציבה מבפנים בתקופות שסוערות מבחוץ ואת זה אנחנו יכולים להנחיל לדורות הצעירים במשפחתנו.
  • איזון רגשי: רבים מאיתנו מגיעים ליציבות רגשית גבוהה יותר עם הגיל. אנחנו מסוגלים לנהל רגשות ולחץ באופן יעיל יותר ובכך להוות דוגמה לבני משפחתינו. תכונות אלו מאפשרות לנו להצליח  לשמר רוגע גם בסיטואציות לחוצות ולהעניק תחושת שלווה לסביבה.
  • הערכה והכרת תודה גם על הדברים הקטנים: עם הזמן, רבים מאיתנו לומדים להפריד טוב יותר בין עיקר לטפל ולהעריך את הדברים הקטנים בחיים. היכולת לשמוח מהרגעים הקטנים ולהעניק תשומת לב לדברים שלא תמיד נתפסים כחשובים, יכולה להפוך למקור עצום של תקווה ואופטימיות.
  • נתינה ותמיכה: לעיתים קרובות, אנחנו נמצאים בשלב חיים בו אנו פנויים יותר ממטלות ועומסי היומיום, פחות טרודים במשימות האינסופיות של גידול הילדים ונוצר לנו מרווח שאפשר לנצל אותו להתפתחות, פנאי וכו'. אבל גם לתמיכה באחרים.

תכונות אלו יכולות לסייע לא רק לנו, כפרטים, לנהל את חיינו באופן מיטבי , אלא גם להפוך אותנו למקור חשוב של תמיכה, השראה ותקווה עבור בני משפחותינו והסביבה הקרובה אלינו.

בשל התכונות הללו אנחנו יכולים באופן טבעי להיכנס לתפקיד של מחזיקי ומחדירי התקווה לדורות הצעירים במשפחתנו.  יש לנו כלים למתן תובנות עמוקות ומשמעותיות, לראות מעבר ולהוות עמוד תווך רגשי ומקור גדול של תקווה ונחמה עבור בני משפחנו  בזמנים המאתגרים הללו.

עם הגיל מגיעים לא רק אתגרים, אלא גם הזדמנויות רבות, המעניקות לנו אפשרות להשפיע ולתרום בצורה עמוקה ומשמעותית. התקווה, האופטימיות, והיכולת להשפיע בחיוב על האחרים אינם תלויים בגיל, ובכל שלב בחיים יש לאדם את הפוטנציאל להוות מקור עידוד והשראה לדורות הבאים.

דוגמאות לכיצד נוכל לעשות זאת:

שיתוף סיפורים ודוגמאות להתמודדות: שיתוף סיפורים אישיים שלנו או של אחרים שהתמודדו עם קשיים וכיצד הם צלחו והתגברו.

שמירה על פרספקטיבה: לעזור לצעירים לראות את התמונה הגדולה ולהבין שמצבים קשים הם זמניים. לדבר על העתיד ולתכנן אירועים חיוביים שיתרחשו אחרי המשבר.

ליזום פעילות משותפת שתחזק את הלכידות המשפחתית: לעשות דברים יחד, גם אם הם קטנים, כמו טיול קצר, צפייה משותפת בסרט או פרויקט יצירתי. זה יכול לעזור להסיט את המחשבות מהמציאות הקשה ולבנות זיכרונות חיוביים.

הפניית תשומת לב לדברים הטובים: לעזור לאהובינו  להבחין בדברים הקטנים והטובים שקורים סביבו, אפילו בתקופות קשות. לפעמים, הכרת תודה יכולה לשנות את התפיסה על החיים.

מתן תחושת שליטה: להזכיר להם את החוזקות שלהם ולעודד אותם לקחת פעולות קטנות שיכולות לתת להם תחושת שליטה על חייהם. זה יכול להיות כל דבר מלמידה של מיומנות חדשה, התחייבות לפעילות גופנית קבועה, או הקפדה על שגרת יום. משברים מסתיימים וחייבים לדאוג לכך שנצא מהם עם כמה שיותר כוחות ואולי אף מחוזקים יותר.

וצריך לזכור:

שההתמודדות עם תקופות קשות דורשת זמן ושכל אדם מתמודד בקצב שלו. חשוב להראות סבלנות, אהבה, ואמפתיה כלפי התהליכים הללו.

שולחן החג הוא הזדמנות להכיר את המשפחה מזווית אחרת

עינת פורת עמוס

"אתה יכול לגלות טוב יותר את אופיו של אדם במשך שעה של משחק,
מאשר במשך שנה שלמה של שיחה" אפלטון

עוד רגע כולנו נשב סביב שולחן החג לעוד ארוחה ועוד ארוחה ועוד ארוחה ועוד ארוחה…
במאמר הזה אני רוצה לשתף אתכם ב'שריטה קטנה – גדולה' שיש לי – אין לי סבלנות לעוד ארוחה ועוד ארוחה ועוד… אם אין בה עומק – משמעות – ביחדנ'ס וחיבור. מבחינתי להגיע למפגש משפחתי זאת הזדמנות שהאחיות שלי וההורים שלי ישוחחו עם הילדים שלי, יכירו אותם עוד קצת ומכל מיני זוויות. זאת הזדמנות לשמוע מה עובר על אחותי ולחבק את אח שלי, שביומיום כל כך רחוק ממני.
ארוחה משפחתית היא הזדמנות להכרות יותר מעמיקה שלנו עם עצמנו ועם אלו שלא בחרנו שיהיו חלק מחיינו. 
 

בתקופה האחרונה, דווקא סביב השולחנות שהכי פחות נוח לי איתם, החלטתי שבמקום לקטר, אני מנסה להנחיל 'חוויה אחרת'– לשחק ביחד עם תום הארוחה. לא משחקי קופסא תחרותיים שבהם אני תמיד מפסידה או מוותרת מראש, אלא משחקים בהם לכולנו יש הזדמנות להכיר אחד את השני קצת יותר טוב ומזווית אחרת.

משחקים שכאלו הם הזדמנות לתיקון וחיזוק היחסים בתוך המשפחה – ריפוי טבעי ונגיש לדינמיקות משפחתיות מורכבות לצד הנאה משותפת. זאת הזדמנות של המבוגרים במשפחה 'להיכנס לרגע לראש של הצעירים' לשמוע את הלכי החשיבה שלהם ולהבין קצת יותר את האתגרים איתם הם מתמודדים. וגם להפך – הזדמנות שהצעירים יראו את המבוגרים מזוויות ראייה שונות – יש להם עולם עשיר מעבר לטיפול ולדאגה לצורכי המשפחה.

המשחקים עליהם אני ממליצה

יש כיום בשוק – ברשת ובחנויות הספרים, אינסוף משחקים בהם המטרה היא לשתף בחוויות אישיות, משחקים המפתחים אמפטיה, תקשורת ובונים קשרים עמוקים. המשחקים הללו לרוב, מתאימים למגוון רחב של גילאים ואפשר לשחק אותם בצורות מגוונות המותאמות לקבוצה קטנה או גדולה.

המשפחה שלי אוהבת 3 משחקים במיוחד:  So Do You ו'לינק' שניהם מבית 'קדמי משפחה של משחקים' אלו משחקי שאלות מלאי הומור וחשיבה יצירתית המפתיעים אותנו בכל פעם מחדש – גם אם אנחנו משחקים אותם בפעם המאה (ותאמינו לי ששחקנו אותם יותר ממאה פעמים). אפשר לקנות אותם באינטרנט או ברשתות הגדולות של חנויות הספרים.

המשחק השלישי הוא 'סביב השולחן' – משחק קלפים לכל המשפחה שיצרה מדריכת ההורים המומחית להפרעות קשב וריכוז (ואצלי במשפחה יש את ההפרעות האלו בלי עין הרע…) סמדר לביא.  הקלפים מאפשרים מעורבות אחד בחייו של השני מתוך הכרות עם מחשבות, רצונות, חלומות והצלחות של כל אחד ואחת. ניתן לרכוש את המשחק אצל סמדר במייל smadarlavie@gmail.com או בטלפון 0544520506.

לכל האמיצים שביננו – ממש אין צורך להוציא כסף ולקנות משחק –
אפשר ליצור אחד כזה בקלות, לדוגמא:

  • לכתוב שאלות על כרטיסיות ושכל אחד ישלוף שאלה, יענה עליה ויבקש מעוד משתתף אחד לענות עליה אחריו.
  • להוריד תמונות מהאינטרנט ולבקש התייחסויות כמו – מה זה מזכיר לי?
  • להוציא תמונות מאלבומים משפחתיים ישנים ולאתגר את המשפחה בניחוש – 'מה קרה שם בתמונה או מה היה משמעותי באותו אירוע?
  • לבקש מכל אחד לשלוף תמונה משמעותית שצילם בתקופה האחרונה ולספר על המשמעות שלה לגביו.
  • לבקש מכל אחד שיספר על משהו אחד משמעותי שקרה לו במהלך השבוע (מצחיק, עצוב, משמח או מעצבן) אבל בלי מילים – בתנועה ושאר המשפחה מנחשת מה קרה.
  • אם זה חג – לכתוב את כל מסורות החג, מנהגיו או מאכליו על קלפים ולבקש מכל אחד לקחת קלף שהוא הכי מתחבר אליו ואחר כך קלף שהיה מוותר עליו בשמחה (יכול להיות שלהתחיל מהשלילי – לשאול על מה הייתי מוותר, יפרק התנגדויות ואף יפתיע).
  • להגיד איזו 'מתנה' הייתי הכי רוצה לתת לזה שיושב לידי בשולחן. או מה התכונה שאני הכי מעריך אצלו.
  • לברך זה את זה בברכה המתחילה באות הראשונה של השם שלו.
  • לשתף בבילוי המשפחתי האידאלי מבחינתי או איזו מתנה הייתי רוצה להעניק למשפחה המורחבת כולה או לחלקים ממנה.
  • להזמין את המשפחה ליצור ספר זיכרונות משותף – שכל אחד יחשוב על האירוע האישי או המשפחתי שהיה לו בו הכי נעים / מצחיק / מיותר / מפתיע… אפשר לצייר אותם ולכרוך לאלבום משותף, או רק לדבר את הזיכרונות. אפשר להחליט שעל כל זיכרון שמסופר מותר לשאול רק שאלה אחת וכל פעם מישהו אחר שואל (לדוגמא, זה שיושב מימין למספר)
  • לשחק 'אמת או חובה'
  • כל אחד מספר סיפור ושאר המשתתפים צריכים לגלות אם הוא באמת קרה.
  • לקחת כתר של מלך / מדליה של אלוף ולהעביר בין המשתתפים – כל אחד מספר על עצמו – למה מגיע לו להיחשב מלך או מה הוא עשה שמגיעה לו 'מדליה'. אפשר גם להעניק למי שיושב מולי את הכתר / המדליה ולספר למה.

ברור שיש התנגדויות וציניות כלפי משחקים שכאלו – אבל ברגע שתגייסו את מי שקל לגייס (בדרך כלל את הילדים), גם אלו שישבו בצד לאט לאט יצטרפו 'לחגיגה'. ומי שלא רוצה – ממש לא נורא! ככל שאתם תקלילו את אי ההצטרפות ותוותרו על שיפוטיות, כך הנמנעים ירגישו נוח, מהר יותר לעזוב את עמדת המשקיפים מהצד ולהצטרף לשולחן.

חשוב להגיד לכל הנוכחים שאתם מאתגרים אותם בוויתור על 'עקיצות' ו'סגירת חשבונות'. שלזמן מוגבל (אפשר ממש לשים שעון עצר) אתם מזמינים הסתכלות 'בעיניים טובות' ואחר כך כולם מוזמנים לחזור לסורם.

אם גם אצלכם יש את בעיית הטלפונים הפולשים לשולחן, התייחסו לכך בהומור וערכו תחרות בין המוזמנים – מי שמצליח להתנתק מהמסך מקבל פרס או מבקש ממי שהוא רוצה שיכין לו מאכל אהוב לארוחה הבאה. ומי שהטלפון שלו מצלצל – צריך לספר פדיחה שקרתה לו או להוריד את הכלים לבד מהשולחן במשך 3 דקות.

אפשר להביא את המשחק כמתנה למשפחה המארחת, או ללכת עם הנכדים לבחור את המשחק לפני ארוחת החג, ואפילו להתאמן איתם בחוויית המשחק ולהכין אותם לתפקיד של 'מלמדי המשחק' לכל המשפחה.  כמובן שאפשר להכין משחקים בבית ביחד עם הנכדים – גם אותם אפשר להביא כמתנה למשפחה המארחת.

שימו לב – לא תמיד ולא בכל משפחה, תחרותיות מתאימה. לפעמים היא מוציאה באופן טבעי את אלו שלא מרגישים איתה בנוח או משמרת דינמקות מוכרות. בחרו בתבונה אם להשתמש בתחרות ואם כן, איך לעשות את זה.

והכי חשוב – לא לשכוח – להתבונן בעיניים של מי שמשתף. אתם המבוגרים – מהווים מודלינג של פרגון ושיחה מכובדת. לשמור על כך שלכל אחד ואחת מהיושבים סביב השולחן (ואפשר לפנות גם לאלו שברחו ממנו) יהיה מקום להביע את עצמו – בדרך שלו, בקצב שלו וברמה שלו.  

מוזמנים להמשיך ולשלוח אלינו למכון (office@letvuna.co.il) רעיונות של משחקים – אנחנו נאגד אותם ונפרסם בניוזלטר הבא. כמובן – גם טיפים, סיפורי הצלחה או ניסיונות מאתגרים יתקבלו בברכה…

בברכת חג משמעותי ומלא בבשורות טובות ורגעי חסד מרגשים

עינת

סיפורים מהשטח

חוויות מסע ראשון של על החיים ועל המוות

היינו אמיצים, אמרנו לעצמנו 'על החיים ועל המוות' ובנינו מסע חדש שכל מהותו היא עיסוק בחיים מתוך התבוננות על המוות.
הצטרפו אלינו לדרך כמעט 30 איש ואישה מיוחדים ומעוררי השראה. ביחד חווינו 3 ימים בלתי נשכחים במצוקי דרגות שמעל ים המוות.

מזג האוויר האיר לנו פנים ונשמנו את נופי המדבר שהרחיבו את הלב והחזירו לנו לרגעים חמצן ונשימה. חווינו שלל פעילויות שהזמינו להתבוננות, הדהוד, נשימה. נפגשנו עם רגעי חיים ומוות, עם דמויות מחיינו שאינן עוד איתנו ועם אלו שחיינו קשורים בחייהם. חלק מההתנסויות הזמינו אותנו לצאת מאזורי נוחות, לפגוש קצוות בתוך עצמנו, למול נוף שהדגים והמחיש לנו כי זה הזמן וזה המקום לעשות זאת למען עצמנו. קיימנו שיח מגוון, שיתופים נוגעים ומרגשים של סיפורי חיים, זיכרונות, חוויות של געגוע, עצב וכאב, לצד צחוק, הומור ושמחת חיים. רקדנו את ריקוד החיים וחווינו תנועה משחררת. מתוך המשוב שהתקבל נראה כי 'ישיבת הבדד', איש ואשה לעצמם,  באינסוף של המדבר, במפגש עם אוסף שאלות שהזמין להישיר מבט אל המוות האישי, היה רגע שיא לרבים מאתנו.

התובנה העמוקה איתה רבים מאתנו יצאו – העיסוק  במוות, מחזק את האחיזה בחיים.

נכדים וחלונות

הלל אפרת

יום אביבי בשנת הקורונה הראשונה. הנכד הבוגר ואני מתגנבים מהבית ויוצאים לטיול בטבע, היכן שהמשטרה לא תקנוס אותנו על ההסתובבות בחוץ שהייתה אז אסורה.

הנכד משתף אותי בהתלבטויות ובשאלות על הקריירה העתידית שלו: האם בכלל להמשיך בתחום המקצועי של התואר הראשון, שהוא מסיים בקיץ הקרוב? ואם כן, האם להמשיך לתואר שני ברצף או לדחות לתקופה מאוחרת יותר? האם לעבור למוסד לימודי אחר? האם להמשיך בעבודה שהתחיל במקביל ללימודים? וגם איך לפרש דברים שנאמרו בשיחה עם נערה שהוא מגלה בה עניין?

מסביבנו הטבע פשוט שם, ממשיך בשלו בלי שאלות ובלי ספקות.

והנכד, מוצף בתהיות מהותיות לגבי חייו העתידיים. שאלות שאין דרך להשיב עליהן כעת, לא בביטחון ולא בוודאות.

אבל אולי, אולי בכל זאת סבא יודע משהו שיכול לסייע?

הפרש הגילים בינינו 50 שנה. אני גדלתי בדור אחר, בתרבות אחרת ובמציאות שונה מאוד. אז מה כבר יש לי ללמד אותו?  ועוד לענות לו על שאלות לגבי העתיד המצפה לו – עתיד שברור שבחלקו הגדול כבר לא אהיה נוכח…

אז פשוט שיתפתי אותו במה שאני קורא לו ביני לביני, פתיחת "חלונות למציאות"; סיפרתי לו שהדבר שהתווה והשפיע רבות על מסלול חיי המשפחתי והמקצועי, הייתה התשוקה המתמדת להכיר תחומי ידע חדשים ואנשים חדשים, ולהתנסות בעולמות עשייה חדשים.

ספרתי לו שברבים מצמתי ההחלטות של החיים, לא הייתה לי דרך לדעת לאן הבחירות שלי יובילו. אבל תמיד ידעתי שכל בחירה תרחיב לי את מגוון החוויות בעולם, תלמד אותי על עצמי ותפתח אותי. תפתח לי עוד "חלון למציאות" ובו בזמן גם "חלון אל עצמי" וככל שיהיו לי יותר "חלונות", אחיה חיים עשירים, מספקים ובעלי משמעות וערך רבים יותר.

לא הסתרתי ממנו שיש גם לא פעם מחיר לשלם על בחירות אלו וברור שחלקן יתבררו בדיעבד כשגויות. אבל, לו, לא הייתי בוחר לפתוח כל כך הרבה חלונות ולהתבונן בהם לרווחה, אני מאמין שלא הייתי מגיע לגילי הנוכחי בהרגשת סיפוק על חווית חיים עשירים ומשמעותיים, אלא, אולי בצער ובחרטה על חיים שהוחמצו.

ועל כן אמרתי לו, לעולם לא תוכל לקבל החלטה לגבי העתיד בביטחון מלא. מכאן שהעצה והמתנה שאשמח לתת לך כסבך היא שההחלטה המהותית ביותר שאדם צריך לעשות לגבי חייו היא, האם וכמה חלונות הוא רוצה לפתוח לעצמו במהלכם. ומכאן שלא כל כך משנה מה תחליט ותבחר ברגע זה לעשות וללמוד, כי גם אם יתברר ששגית עדיין כל בחירה כזו מחזקת ומציידת אותך גם בעוד חלונות שיביאו אותך לעשייה הבאה יותר בשל ויותר מוכן. וגם בהבנה, ביכולת ובביטחון לבחור מחדש בצומת הבאה.

הלל אפרת

מסעות

מתנות התבונה בהימליה

הזדמנות של פעם בחיים!!!
המסע השני שלנו להימליה יוצא לדרך…

מסע 'מתנות התבונה בהימליה' נוצר מתוך אמונה מלאה בעוצמה שיש בחוויית 'הרחבת גבולות עצמי' בתוך התפאורה של הטבע והתרבות שאינה מוכרת לנו. הבחירה במקום כה רחוק, מאתגר ושונה מהיומיום שלנו בכל המובנים, היתה מתוך כוונה שמשתתפי המסע ירחיבו את גבולות עצמם, תוך כדי הנאה, שלווה, ביטחון ובטיחות. אנחנו מזמינים אותך להצטרף אלינו למסע, לעבר המשך התחדשות ומשמעות עד 120.

מסע לנפאל מאי 24

תבונה בטבע

להתחדש באוויר הפתוח

סדנאות חד יומיות, במרחבי טבע מגוונים, להיפגש וללמוד אחרת 

הקשבנו לכם…

בקשתם סדנאות חד יומיות, קרובות לבית, שמאפשרות גם למידה וגם מפגש אנושי וחם עם חברי הקהילה שלנו וגם טבע
אתם בקשתם ואנחנו ייצרנו… אחת לחודש, נפגש ליום למידה בטבע. לכל מפגש יהיה נושא ייחודי, מנחה מומחה ומיקום המתאים לתכנים הנלמדים. 
אנו בוחרים לקיים את המפגשים באזורי טבע מונגשים ומסודרים לטובת קלות השהות, הביטחון והבטיחות. 

כל סדנא תארך כ 4 שעות ולאחריה או לפניה תוכלו להמשיך ולטייל בפארק. 
עלות של יום סדנא תהיה 150 ₪
מחכים וסקרנים לקראת המפגש שלנו עם טבע ועם עצמנו.

יום ראשון ה 7/4/24 

'יער הפרפרים' בהר גילון

09:00-13:00

שיטוט ופליאה – להיזכר בילד ובילדה המגלים עולמות 

התנסות בתרגילים הפותחים את החושים וחושפים אותנו לרבדים נוספים של החיים. 

חוויות משחק מגוונות שינכיחו את העושר הפנימי הטמון בנו, ב'תקשורת משחקית' בחיי היומיום וב'חשיבה משחקית' בעת השהות בטבע.

9:00 קפה ועוגה של בוקר בבית של עינת בצורית.
9:30 יציאה עם הרכבים אל יער הפרפרים.
13:00 חזרה למרפסת בבית של עינת לארוחת צהריים משותפת.

בהנחיית אורה המר ועינת פורת עמוס 

יום חמישי 23/5/24

בפארק לאומי ליד ראש-העין

טביעת עקבות –מסע לגילוי החותם האישי

כולנו רוצים לחיות חיים מלאי משמעות. 
אחד האספקטים של צורך זה הוא התשוקה שיש לבני האדם להשאיר עקבות כלשהם, חותם אישי. 

הגילוי  של החותם האישי מתנהל כמסע המתמשך לאורך כל חיינו ומגיע לשיא בתקופת החיים המאוחרת. 

בסדנה זו אנו מציעות עצירה להתבוננות חווייתית בדרך .

בהנחיית: אסתר מאיר-קעטבי  ואירית זנדמן

יום ראשון ה-16/6/24 

מה שיותר עמוק יותר ירוק
10:00-14:00

פעילות יצירתית ומלאת השראה המאפשרת לכל אחד ואחת לבטא את החיבור האישי שלו עם הטבע, באמצעות התבוננות פנימה והחוצה ושימוש בחומרים מהסביבה.

ביער אלונים מוצל, במרחב פתוח ומוגן, ניגע במונחים כמו התחדשות וקמילה, ארעיות, שינויים והאטה. באמצעות מיינדפולנס, יצירה בחומרים מהטבע, כתיבה ושיח.

בהנחיית אורלי עופר

מרחב להתחדשות ומשמעות בזום

אנחנו ממשיכים ומרחיבים את מגוון הקורסים שלנו בזום. זאת הזדמנות להכיר את מנחי המכון, את חברי הקהילה מכל הארץ ולרכוש כלים תומכים בדרך לחיים בריאים יותר. לכל הקורסים

"אדם מחפש משמעות"

מה המשמעות שיש לי בחיים? איך ארגיש רלוונטי, משמעותי ובעל ערך לעצמי ולסביבתי?

להכיר, להתנסות באופן חווייתי בדרכים שונות שמאפשרות לגלות ולטפח חיים משמעותיים יותר, לחזק את תחושת הסיפוק והתכלית שיש לי בעולם.
בקורס נכיר ונפנים שיטות שונות לגילוי וטיפוח המשמעות שלנו בחיים כמשאב לתפקוד מיטבי, רווחה נפשית ופיסית. 

מסגרת הקורס: 4 מפגשים  בימי רביעי,  18:00-19:30  15/5, 22/5, 29/5/, 5/6
מחיר: 200 ש"ח

מנחה: משה עקרוני – מנחה במכון לתבונה, מנחה סדנאות בתחומי הפסיכולוגיה החיובית ומדעי האושר, מנחה קבוצות תמיכה רגשית לבני משפחה מטפלים, יועץ גרונטולוגי.

אושר!? אולי לא מה שחשבתם!

האם יש דרך ואפשרות להשפיע משמעותית על רמת אושרנו וחוסננו?

להכיר ולחוות תפישות וכלים שבעזרתם תוכלו להשפיע על רמת האושר שתחוו במהלך חייכם. 
מיועד לכול גיל ובמיוחד לאלו בשנות חייהם המאוחרות ששאלת רמת ומידת האושר שהם חווים מעסיקה אותם ומאמינים שאף פעם לא מאוחר להיות מאושר. 

מסגרת הקורס: 4 מפגשים  בימי שלישי 18:30-20:00  4/6, 18/6, 25/6, 2/7
מחיר: 200 ש"ח

מנחה: הלל אפרת – מאמן אישי ועסקי, מנחה סדנאות, מגשר, יועץ ארגוני מחבר שותף של הספר מתנות התבונה, מיוזמי ומקימי המכון לתבונה.

לפטר את המבקר הפנימי.

איך אוכל להימנע משיפוטיות יתר, להתיידד עם עצמי ולטפח חמלה עצמית?

בקורס נכיר ונחווה את השופטים הפנימיים כמו פחד, אשמה ובושה. נלמד להתיידד איתם בכלים מעולמות הגוף-נפש-רוח. לקבל, להוקיר ולאהוב את עצמנו. והתרומה של כל זאת לבריאות הגופנית, הקוגנטיבית והרגשית, כולל דמנציה על רקע נפשי.

מסגרת הקורס: 4 מפגשים  בימי רביעי 18:00-19:30 19/6, 26/6, 3/7, 10/7
מחיר: 200 ש"ח

מנחים: 
אורלי עופר- מנחה במכון לתבונה, מלמדת ומטפלת באמצעות מיינדפולנס, מנחת קבוצות העצמה בשילוב אמנויות ויועצת תעסוקתית.
בעבר עסקתי באריגה ובעיצוב טקסטיל ועד היום אוהבת ליצור ולשזור יחד סיפורי חיים של תקווה וצמיחה.

משה עקרוני: מנחה במכון לתבונה, מנחה סדנאות בתחומי הפסיכולוגיה החיובית ומדעי האושר, מנחה קבוצות תמיכה רגשית לבני משפחה מטפלים, יועץ גרונטולוגי.

סבתאות – תפקידים, דילמות והזדמנויות.

*נכתב בלשון נקבה אך מתאים גם לסבים

היבטים עכשווים, בזמן של אתגרים ושינויים

בקורס נפגש עם מושגים רלוונטיים לעולם הסבתאות המשתנה. עם איכויות נחוצות להתגמשות במצבים שונים. הקורס יאפשר לנו למידה אישית, התבוננות, ובדיקת היכולת לעשות שינויים המתבקשים בתקופה זו.

מסגרת הקורס: 8 מפגשים  בימי שני. מ- 19:00-20:30  פתיחה ב-24.6
הרצאת מבוא תינתן לפני תחילת הקורס.
מחיר: 400 ש"ח

מנחה: דפנה שדה טסה מנחה במכון לתבונה, עובדת סוציאלית, MSW , פסיכותרפיסטית קוגניטיבית התנהגותית, מומחית בריאות, ומנחת קבוצות.

מפגשי שיח

יום א' 07/04/24 בשעה 18:30

ניהול עצמי בעין הסערה – נלמד כלים מעולם הניהול שיאפשרו לנו לארגן את חיינו באופן המיטבי ביותר שניתן גם כשהעולם סביבנו גועש

מנחה: אסתר מאיר קעטבי

יום א' 14/04/24 בשעה 18:30

נתיבים לגילוי משמעות מה המשמעות שיש לי בחיים? איך ארגיש רלוונטי, משמעותי ובעל ערך לעצמי ולסביבתי?

מנחה: משה עקרוני

יום א' 5/5/24 בשעה 18:30

זיכרון בסלון התופת מול השרידות וחיים מלאי משמעות. עדות מפי משה עקרוני, בן לניצולי שואה.

מנחה: משה עקרוני

קהילה יקרה – מקווים שהניוזלטר הזה הצליח להגיע ולגעת גם בכם.
אנחנו כאן אתכם ובשבילכם. צרו איתנו קשר בכל עניין.
מי יתן וחג האביב והחרות, יביא איתו בשורות טובות וימים של תקווה, שלכולנו תחזור הנשימה המלאה, שנוכל להרגיש את החופש ולחייך מכל הלב והנשמה.

שלכם, צוות מכון לתבונה

תודה על הרשמתך!

בהמשך יתקיים מפגש זום לקראת המסע – קישור ותזכורת יישלחו לקראת המפגש
בינתיים אנחנו זמינים לכל שאלה.
המשך יום מבורך

תודה על הרשמתך!

בהמשך יתקיים מפגש זום לקראת המסע – קישור ותזכורת יישלחו לקראת המפגש
בינתיים אנחנו זמינים לכל שאלה.
המשך יום מבורך

פרטייך התקבלו בהצלחה

שימו לב:

במידה ואינכם רואים מייל מאיתנו, נא בצעו חיפוש "מכון לתבונה" (לפעמים המייל נזרק לתיקיות אחרות).

פרטייך התקבלו בהצלחה

שימו לב:

במידה ואינכם רואים מייל מאיתנו, נא בצעו חיפוש "מכון לתבונה" (לפעמים המייל נזרק לתיקיות אחרות).

פרטייך התקבלו בהצלחה

שימו לב:

במידה ואינכם רואים מייל מאיתנו, נא בצעו חיפוש "מכון לתבונה" (לפעמים המייל נזרק לתיקיות אחרות).