בתוך הערפל של אי הוודאות והעצב העוטף את כולנו, כל אחד מאתנו מנסה להחזיק את הלפיד או הגפרור שלו דולק כמה שיותר חזק, כמה שיותר זמן וכולנו צמאים לאור.
אנו במכון לתבונה, עומלים ימים כלילות על בניית תוכניות שיביאו לידי ביטוי את האור ואת הייחודיות שלכם – בני תקופת התבונה. אין לנו ספק שהחברה הישראלית כיום, יותר מתמיד, זקוקה לתבונה של בעלי הותק, ללב הרחב שידע כבר מפולות ויודע גם לשמור על עצמו מפניהם, לעיניים הרואות רחב ועמוק וחשות גם את הגוונים הדקים בתוך האפלה בה אנו שרויים.
אָנוּ נוֹשְׂאִים לַפִּידִים
בְּלֵילוֹת אֲפֵלִים.
זוֹרְחִים הַשְּׁבִילִים מִתַּחַת רַגְלֵינוּ
וּמִי אֲשֶׁר לֵב לוֹ
הַצָּמֵא לָאוֹר –
יִשָּׂא אֶת עֵינָיו וְלִבּוֹ אֵלֵינוּ
לָאוֹר וְיָבוֹא!
התוכניות שאנו מעבירים בימים אלו מבוססות על הרעיון של ‘להעביר את הלפיד הלאה’. להעביר מאחד לשני את ההכרה בכוחות שיש לבני תקופות החיים המאוחרות ובאפשרויות שלהם להעצים את האור שבתוכם, כך שיהיה משמעותי גם לסביבתם. החברה שלנו זקוקה לאור הזה! זקוקה לחמלה שתרפא את הנפש ותחדיר לנו אנושיות ותקווה לוורידים. החברה שלנו זקוקה לאהבה שיש למבוגרים לתת, על מנת שמפלס הטוב בחיים שלנו יעלה.
השבוע, בקבוצה שהנחיתי בבאר שבע, דיברה אחת המשתתפות על התחושה שיש לה בגוף בזמן שאנחנו יושבים ומשוחחים במעגל. היא תיארה תחושה של ‘יראת קודש’ כבתפילת יום כיפור. נראה שהגוף של כל הנוכחים באותם רגעים הרגיש את אותה תחושה. תחושה שיש ברגעי חסד בהם הנפש שלנו נוגעת בנפש שלידה. שוחחנו על כך שה’יראה’ אינה פחד, אלא הכרה בהדרת קודשו של הרגע, הכרה בזכות שיש לנו לחוות את עומק ההתבוננות בתוכנו ואת עוצמת הרכות שבמפגש ביננו.
התוכניות שלנו במכון לתבונה, מבקשות בימים אלו לאפשר לכמה שיותר מאתנו להתחזק ולחזק, בזכות השיח המפגיש נפשות ועוטף אותם ברכות, בחמלה ובתקווה.
בניוזלטר הנוכחי, בחרנו לשתף אתכם בסיפורים מהחוויות שלנו בעשייה היומיומית, כמובן שלהזמין אתכם להצטרף, ולבסוף, גם להביא מאמר קצר שכתבה ד”ר דניאלה איזנברג-שפרן, על המתח שבין החלומות השבורים לחלומות השמורים של הוותיקים.
יש לנו שני קורסים חדשים הפתוחים לקהל הרחב ואנחנו מזמינים אתכם לחזור איתנו לקורסים בטבע. מסע במדבר מחכה לנו.
שלכם בברכת ימים שלווים עם בשורות טובות
עינת פורת עמוס וצוות מכון לתבונה.
בשנת 2017 לאחר מבצע צוק איתן, אבי ביצור, שכיהן בתפקידים רבים כמו ראש הוועדה הלאומית לחקר הזקנה, ראש המגמה להגנת העורף במכללה האקדמית בית ברל, הובלת המשרד לאזרחים ותיקים ועוד, פרסם מאמר שסקר את המסקנות של מחקר רחב על החוסן של כלל תושבי העוטף בהתמודדות עם מבצע ‘צוק איתן’.
המסקנות והלקחים, העולים מהמחקר, מצביעים על חוזק וחוסן מנטלי רב יותר בקרב אוכלוסיית בני ה 65 ומעלה מאשר בקרב צעירים מהם — מילדים ועד בני גיל הביניים. חוסנם הממוצע של בני ה 65 ומעלה נמדד בכ 70% לעומת 50% של הצעירים.
אבי ביצור במסקנותיו כותב “אוכלוסיית הזקנים הישראליים היא משאב חיוני, אך בלתי מנוצל, בהגנת העורף הישראלי. אם נפריד את ההגנה האזרחית לשתי הקטגוריות המוכרות: הגנה אזרחית אקטיבית ולא-אקטיבית, הרי שהזקנים הם אוכלוסייה שאפשר להיעזר בה לחיזוק חוסנה של חברה במסגרת ההגנה הלא-אקטיבית האזרחית. אפשר לגייס אוכלוסייה זו, המנוסה והחסינה יותר, למתן הרצאות, לשיחות ולדוגמה אישית לבני נוער ולאחרים, כדי לחזקם ולייצבם מנטלית, קוגניטיבית ופיזית….
כדאי וראוי לתכנן ולבנות יסודות מנטליים חסינים ויציבים אצל בני גילים אחרים בעזרתם של הזקנים, היכולים לשמש דוגמה אישית מעוררת השראה… המאבק של העולם החופשי כנגד המאיימים על שלמותו, יציבותו, חוסנו ועמידותו זקוק לכל משאב שיכול לעמוד לרשותו, על מנת לייצב ולחזק את יסודותיו. לא כדאי, אפוא, להתעלם ממשאבים יקרים מפז, העומדים לרשותנו, ובהם בראש ובראשונה המשאב האנושי של אנשים בעלי ניסיון, חכמה ודעת הלא הם בני ה”גיל השלישי”
….בני הגיל השלישי יכולים לשמש אלמנט חשוב ברכיבי חסינותו ועמידותו של עורף אזרחי אל מול האיומים עליו… לפיכך “אל תשליכני לעת זקנה” אינה רק אמרה לחיים, אלא אידיאל שמאחוריו מסתתר עולם של חוסן, יציבות ועמידות ראויים לחיקוי. (ביצור, 2017)
אבי ביצור כתב במילים ברורות את הרציונל שהוביל אותנו להבנות את התוכנית ‘תבונה בעת מלחמה – שיח מרפא על צמיחה ממשבר’. התוכנית עובדת כיום באשכול גליל מזרחי, באשכול שורק דרומי , במועצה האזורית מטה אשר, בבאר שבע ובעוד רשויות. התוכנית מכשירה אזרחים ותיקים להוביל קבוצות שיח בקהילות. מטרת השיחות היא להעלות למודעות מיומנויות ואיכויות אישיותיות (שרובן בעלות פוטנציאל עלייה עם הגיל) התורמות לשיפור איכות החיים ומתוך כך, להעלאת החוסן האישי וגם להרחקת הזקנה הגריאטרית.
בקורס ההכשרה להובלת קבוצות השיח בקהילות, מקבלים המשתתפים ערכה מאוד מפורטת ובה חומרים להנחיית 10 מפגשים. לערכה הפיזית קיים גם אתר ווירטואלי התומך בידע משלים ומתודות לעבודה בשטח, ופורום בו נפגשים כל המנחים, מכל רחבי הארץ, ומתלבטים ביחד לגבי הדרך הטובה ביותר לקיים את השליחות שלהם.
נראה שאנחנו עוד לא מבינים את גודל העשייה שלנו בשטח ועוצמתה. קורסי ההכשרה הם רצף של מפגשים אנושיים יקרים מפז בימים אלו. המשתתפים מספרים כיצד המפגשים מעוררים אותם לחשיבה וסקרנות, מעלים את המוטיבציה לאתגרים חדשים ויציאה מאזור הנוחות והכי חשוב, מעלים להם את הכוחות להתמודד בימים אלו עם המציאות הקורעת את ליבנו.
תמר כץ, המפונה מביתה בקיבוץ מלכיה אשר על גבול הצפון, הנחתה קבוצה של ותיקים המפונים מישובים אחרים על קו הגבול. לאחר המפגש היא שיתפה אותנו במקצת המילים שאמרו המשתתפים כסיכום המפגש: יחד, אחדות, שותפות גורל, תקווה, סוף טוב, תכל”ס, הרפיה, סבלנות, שקט, חוויה. ולנו נשאר רק להגיד – “לו יהי ויהיו הרבה רגעים שנותנים לנו את כל המילים האלו
מפגשי שיח בזום
שמעתי את אימו של אחד החטופים אומרת : ” לבחור באור ולא בבור…” וחשבתי לעצמי איזו זכות יש לי לנוע ברכבת ההרים הפרטית שלי, בין הנפילות לבין ההתחזקויות, בין השבירות לבין התקוות, בין העצב לבין הצמיחה…ויחד עם זאת אני חושבת שאנחנו חייבים לעצמנו ולכולנו, גם לשקוע וגם להתרומם, כי איפה מתחיל הריפוי אם לא בכאב? ואם נתנגד לכאב הרי שנדחיק כל רגש, ואם נדחיק אז רק נסבול יותר…והטלטלה הזו מהתלת בנו כבר יותר מחודשיים!!!
זה התחיל בהלם האינסופי בשבועיים הראשונים…אבל אז חשבנו במכון לתבונה, שעדיף שנהיה ביחד בתקופה הזו, והדבר הראשון שעשינו זה פתחנו קבוצת זום, לקהילת התבונה שלנו. בהתחלה פעמיים בשבוע, ועכשיו פעם בשבוע בימי ראשון ב- 18.30.
הקהילה הפכה לקרובה ואינטימית. כל אחד בקצב שלו, חולק כאב, משתף פחדים ודאגות. עולים מגוון של נושאים – חלק במליאה והרבה בחדרי שיח אינטימי שהזום בגדולתו מאפשר לנו. משתדלים כמה שיותר לא להדחיק, אלא לשתף, להקשיב, לחזק.
התחלנו עם הכאב ואיך הגוף מדבר איתנו, גם בימים אלו, המשכנו בשיח על הדהוד של מלחמת יום כיפור לימינו אנו, שוחחנו לא מעט על שינויים שנכפים עלינו ועברנו מדאגה להשראה. בימים אופטימיים של החזרת החטופים, הגענו לשוחח על בגדים כראי הנפש וכמקור לתמיכה. יש לא מעט מפונים בקבוצה שלנו – מתוך החדר שלהם במלון הם פוגשים אותנו ואת עצמם.
ביום ראשון האחרון (3.12) התחלנו בסדרת מפגשים “המסע לחיזוק החוסן” במסגרתו נלבן את מרכיבי התבונה כבסיס איתן לחוסן, איך מממשים משמעות ושייכות בתקופה קשה זו, מהי שליטה ומה בשליטתנו ונסיים בחשיבה על נרטיב חדש שנרצה להצמיח מתוך הכאוס והאובדן.
כן, נכון, זו עוד קבוצת זום מתוך ים הקבוצות שמתקיימות עכשיו, אבל זו לא הרצאה, זה שיח משותף לכולנו, והחברים בקבוצה מרגישים שזה אחד העוגנים העיקריים עבורם בתקופה קשה זו, וממתינים בציפייה לכל מפגש.
אז בואו, הצטרפו, אל תהיו לבד עם זה.
יום א’ 17/12/23 בשעה 18:30
יום א’ 24/12/23 בשעה 18:30
יום א’ 31/12/23 בשעה 18:30
קורס מקדמי בריאות בקצרין
מה אנחנו עושים כשקשה לנו, כשגורם חיצוני אימתני שבש את חיינו, כשאנו מרגישים מאוימים? חלקנו מתכווצים, מנסים “להעלם” בתקווה שהרוע לא ישים לב אלינו ולא יגיע אלינו, חלקנו מנסים להתעלם ככול שאפשר מהמצב וחלקנו פשוט לברוח רחוק… ומכיוון שהפחד, החשש וחוסר הוודאות, המלווים מצבים כאלו, שואבים מאיתנו כול טיפת אנרגיה, חלקנו מצמצמים נוכחות ופעילות, עד יעבור זעם ומתכנסים בעצמנו.
אבל מסתבר שחלקנו גם פועלים ההפך הגמור. הם יוזמים פעילויות, שעוזרות להם ולאחרים להתמודד, הם מתנדבים לתמוך במשפחות שנפגעו, לעבודה במקום שחסרים עובדים, לתרום מצרכים ואמצעים לחיילים, נפגעים ומפונים.
מה המשמעות וההבדל בין שני דפוסי תגובה אלו?
האנשים הנכנעים לפחד חווים אותו בעוצמה גדולה יותר ומאלו שלא, תחושות הלחץ והחרדה הנובעת מכך משבשות וגורמות נזק לפעילות של מערכות גופניות ונפשיות. אנשים כאלו בדרך כלל נעשים תלותיים, זקוקים לתמיכה של אחרים וכך מוסיפים קושי וכובד גם על סביבתם החברתית. החוויה הופכת אותם גם לרגישים יותר לחוויות דומות בהמשך, החוסן הכללי שלהם נפגע והערך העצמי עלול לרדת ולהשפיע בהמשך לכיוון צמצום אופק החיים הכללי, התנהגות שמחיריה אצל אנשים מבוגרים גבוה במיוחד.
לעומתם אלו שנותנים לאירוע משמעות של אתגר, שיש להתמודד אתו, שרואים בו לעיתים כעין קריאת השכמה לבחון דברים, תפישות ודפוסי התנהגות, שיוזמים פעולות המסייעות לעצמם ולאחרים לעשות את האפשר כדי להתמודד בהצלחה, דווקא הם, באמצעות עמדה והתנהגות אלו מחזירים לעצמם תחושות של כוח, וודאות ואופטימיות, ואם הם מבוגרים לעיתים זו הדרך להרחיב ולהעמיק מחדש את מעורבותם בחברה ואת מגעם עם החיים. כול אלו תורמים לחיזוק תחושת הערך העצמי והחוסן האישי.
אלו הם המסרים של “קורס מקדמי בריאות”, המתקיים בימים אלו ברמת הגולן שמשתתפיו, כולם גמלאים שבחרו להשתתף בו כדי להפוך לפעילי בריאות קבועים באזור רמת הגולן וקצרין. אמנם הקורס התחיל לפני המלחמה ומטרותיו כללו הפיכת כל האזור לאזור שתושביו יזכו ביום יום לרמה טובה של בריאות אבל המלחמה נתנה לו כיוון ודחיפות חדשים ומשתתפיו מתחילים כבר עתה להתגייס למתן תשובות וסיוע במיידי לצרכים שהמלחמה הביאה ובמקביל מתכננים את המהלכים לקידום הבריאות גם לימים שאחריה.
את הקורס יזמו אשכול גליל מזרחי ורכזי הבריאות של המועצה האזורית גולן והמועצה המקומית ו’מכון לתבונה’ מוביל אותו בשטח. עבורנו זה תהליך מרתק ואנו רואים בו שליחות במיוחד בימים אלו.
4 מפגשים. בימי רביעי, 10:00-13:00 פתיחה בינואר
הטבע הוא התפאורה וההשראה להתחברות אל עצמנו ואל שאר חברי הקבוצה. ביחד נתבונן על סוגיות המעסיקות אותנו, נתקרב אל עצמנו מתוך מבט על הטבע והגוף המשתנה. ננשום נשימות שיבהירו צרכים ויקלו על ההתמודדות שלנו עם המציאות העכשוית.
הברימה כוללת 9 עקרונות שווים לכל נפש המעצימים את המודעות לתנועת החיים. תרגול הברימה הינו תרגול פיזי עדין התומך בהנכחת העקרונות בחיי היומיום שלנו.
המפגשים יתקיימו בטבע, מסביב לכינרת.
הגעה עצמית – מיקום מדויק ישלח לנרשמים.
עלות כוללת: 600 ₪
המנחה: רותי תנחלסון – מוסיקאית, דרמה-תרפיסטית, מטפלת באומנויות, מטפלת ברימה וטבע תרפיסטית. חיה ונושמת את החקירה והבנת הקשר העמוק בין הגוף והנפש.
לפרטים נוספים לחצו כאן או צרו קשר עם רותי תנחלסון – 054-5877123
דווקא כיום, בתקופה בה חוסר הוודאות, הפחדים, תחושת ההתפרקות, והמפגש עם אובדנים ממשיים, הוא כאן ועכשיו, המפגשים מעניקים ערך ומשמעות ייחודית. הם פותחים הזדמנות לשיח מקרב לבבות, נוגע, חש ומתבונן, ב’דברים שמתפרקים’, ב’פרידות ואובדנים’, ב’עניינים הלא גמורים’, ועוד.
באחד המפגשים הזמנתי את המשתתפים לפגוש בטקסט המכונן של זלדה, ‘פרידה’, להדהד ולכתוב לעצמם משהו שלהם.
והנה קטע של אחת המשתתפות:
‘… להיפרד מהיכולת לעשות 100 דברים בבת אחת, ולרצות עוד!
להיפרד מלרקוד הורה שעות, ולרצות עוד!
להיפרד מהאשליה בדבר ההשפעה שלי שאגן על הדור הצעיר שלי!
היום פתחתי את ספר הטלפונים שלי, ולא היה לי למי להתקשר!
להיפרד מהפרפרים שבבטן!
להיפרד מזיכרון האהבה הראשונה…’
ובנימה אישית אדגיש כי השילוב שמתאפשר בשיח שנפתח מביא לאוורור רגשות כואבים, כשבחלק האחרון של כל מפגש אנו מייחדים מרחב של ריפוי והפגה, עידוד ותקווה לימים של אור.
עלות הקורס 200 ש”ח פתיחה מותנית במינימום נרשמים
ניתן לדבר עם דפנה, במקרה של התלבטות ביחס להשתתפות. 052-8886958
שימו לב:
במידה ואינכם רואים מייל מאיתנו, נא בצעו חיפוש “מכון לתבונה” (לפעמים המייל נזרק לתיקיות אחרות).
שימו לב:
במידה ואינכם רואים מייל מאיתנו, נא בצעו חיפוש “מכון לתבונה” (לפעמים המייל נזרק לתיקיות אחרות).
שימו לב:
במידה ואינכם רואים מייל מאיתנו, נא בצעו חיפוש “מכון לתבונה” (לפעמים המייל נזרק לתיקיות אחרות).
