לפני לא מעט שנים, הנחתי קורסים של ‘גמלאים בונים עסקים’. אחת הסוגיות הכי משמעותיות, שלהפתעתי הקדשנו להם המון זמן קבוצתי ואישי, היתה השאלה – האם נכון שהמשתתפות בקורס שרוצות לצאת לדרך חדשה של יזמות עסקית, יצבעו את שערן או דווקא ישאירו אותו לבן.
האם תדמית האישה המזדקנת תתמוך בהיותה יזמית או דווקא תפריע לה?
כמובן שלא רק בעסקים ולא רק לנשים.
איך רואים את בני תקופת התבונה ברחוב, בקולנוע, בפרסומות? האם אנחנו חיים את הסטריאוטיפים?
תדמית, דימוי, ‘סטייל תרפי’ ותנועה חדשה המקדמת דווקא את הפן החיובי שבמראה המזדקן, היא עיסוק הניוזלטר שלנו היום.
אנחנו מזמינים אתכם לשוטט בין קטעי הקריאה הקצרים, להתרשם מכל מגוון הפעילויות בחודשים הקרובים ואולי אפילו להירשם כמתעניינים.
… אבל רגע לפני, כי רק אתמול חזרנו.
ישנם אירועים בחיים שהמשמעות שלהם כה רחבה ומגוונת, עד כי אדוות ההשלכות שלהם מתפשטות לאינסוף רבדים בחיינו. רק התבוננות עמוקה, חסרת עקבות, לאורך זמן, תאפשר לנו להבין את עוצמתם.
כחברה, אנו רגילים שאירועים כאלה הם לעיתים קרובות שליליים וכואבים.
אולם, השבוע חזרנו ממסע להימלאיה – טרק בנפאל ל ‘Poon Hill’ – שהיה בכל המובנים אירוע מכונן שכזה.
למסע יצאו הפעם 24 בני שישים עד שמונים, מכל רחבי הארץ. המסע הוא קורס המתקיים תוך כדי חווית ההליכה בהימלאיה והמפגש העמוק עם התרבות הנפאלית והעם הנפאלי. מטרת המסע היא ללמד איך להרחיב את התפקוד של הגוף, עם ולמרות השחיקה הטבעית שמגיעה עם הגיל. אולם, ההשלכות והתוצרים של המסע הם הרבה מעבר לכך.
לי, כמנחה, זו הייתה חוויה בלתי נשכחת שכמעט ואינה ניתנת לתיאור. חוויה של ריחות, מראות, תחושות פיזיות שאינן מוכרות, תובנות שעולות בתוך השקט של ההליכה, רגעי קדושה של אינטימיות עם ובלי מילים עם חברי המסע והצוות הנפאלי ובעיקר הרחבת גבולות יכולת ההתמודדות שלי מול עצמי. המשתתפים מתארים זאת כ’טיול חייהם’ או ‘הזדמנות חד פעמית’.
אני מבינה שהמפגש התרבותי העמוק שחווינו, החוויות הכל כך שונות מהיומיום, הפעלת הגוף כמו שמעולם לא פעל, והקשרים העמוקים שיצרנו בינינו לבין עצמנו ובינינו לבין 29 אנשי הצוות הנפאלי שליוו אותנו, הם חוויות חיים המשנות אותנו לנצח. ייקח לנו עוד הרבה זמן להבין את האופן בו הן השפיעו עלינו.
בינתיים, אנו מזמינים אתכם לצפות בסרטון טעימות מהחוויה הבלתי נשכחת הזאת. ואולי אף להירשם כמתעניינים לקראת המסע הבא…
עד המאה ה 19 אופנה היתה בשביל גברים. גברים התקשטו, נעלו נעלי עקב, חבשו כובעים וצילינדרים. גברים הרשו לעצמם להתלבש ולהתקשט.
ורק מהמאה ה 19 לאט לאט גברים הפכו להיות לובשי חליפות ונשים הפכו להיות האייקון של האופנה.
בסופו של דבר, כולנו מתלבשים וכולנו רוצים להרגיש טוב עם עצמנו ועם הבגדים שלנו.
חיבור עצמי דרך הבגד הוא רעיון מרתק המשלב את ההיבטים האישיים, התרבותיים והפסיכולוגיים של הלבוש ככלי להבעת זהות והרגשה פנימית. הבגדים שאנו לובשים יכולים לשקף ולבטא את מי שאנחנו, את מה שאנחנו מרגישים ואת המסר שאנחנו רוצים להעביר לעולם.
לבחירת הבגדים יש השפעה רבה על הביטחון העצמי והדימוי העצמי שלנו. לבישת בגדים שמחמיאים ומרגישים נוח בהם יכולה לשפר את מצב הרוח ואת ההרגשה הכללית, בעוד שבגדים שאינם נוחים יכולים לגרום לחוסר נוחות ולהשפעה שלילית על הדימוי העצמי ועל הביטחון העצמי.
גיליתי לאורך השנים שמה שמונע מנשים להתלבש כמו שהיו רוצות זה לא כי אין להן בגדים בארון, אלא בגלל השיח הפנימי שיש להן בראש.
זה מתבטא באיך אני מדברת לעצמי, מה אני אומרת לעצמי, מה האמונות שלי כלפי עצמי וכלפי העולם.
מה שעובר בראש זה ‘מה מותר לי, מה אסור לי, מה יחשבו עלי, מה יגידו עלי, איך זה יתפס’?
הבעיה היא שהקולות שבחוץ יותר חזקים וגוברים על הקול הפנימי שלנו.
כמה פעמים קרה לך שהתלבשת, עמדת מול המראה ואמרת לעצמך “וואלה, אהבתי!” ואז … הסתכלת שוב ואמרת “לא לא לא, זה יותר מדי”, הורדת את הבגדים והחלפת לבגדי החריש שלך.
הבעיה היא שנשים לא תמיד רוצות לבלוט. הן חוששות. כי מי שבולטת ולבושה חושפני או צעקני מדי או סתם שונה, זוכה לביקורת.
היום בגיל התבונה, אנו הרבה יותר מחוברות לעצמנו ופחות שמות לב למה חושבים או אומרים עלינו. אבל האם זה בא לידי ביטוי בלבוש?
האם הלבוש שלך מבטא אותך ואת האנרגיות שבך?
מסתבר שהקשר לבין מה שאנחנו לובשות לבין איך שאנחנו מרגישות נחקר במדע.
במחקר של הפסיכולוג אדם גלינסקי Galinsky 2012 אנשים התבקשו ללבוש חלוקים לבנים כשהם עונים על מבחן. לחלק מאנשים אמרו שהחלוק הוא של רופא ולחלק אמרו שהחלוק של צייר. הממצאים מראים שהמשתתפים עם החלוק של “הרופא” קיבלו ציונים יותר גבוהים וטווח הקשב שלהם היה ארוך יותר מאלה שלבשו את החלוק של “הצייר”.
במחקר נוסף של פרופ’ ברברה פרדריקסון Fredrickson et al. (1998) גברים ונשים, הוכנסו כל אחד לחדר הלבשה פרטי. מחציתם התבקשו ללבוש בגד ים ומחציתם סוודר גדול. ביקשו מהם להסתכל במראה שהיתה בתא ההלבשה ואז לפתור מבחן במתמתיקה.
התוצאות הראו שהנשים שלבשו את בגדי ים קיבלו את הציונים הכי נמוכים. ההסבר הוא שהנשים היו כ”כ עסוקות עם גופן, שלא הצליחו להתרכז במבחן.
אצל הגברים לא היה הבדל בין אלה שלבשו את הסוודר לבין אלה שלבשו את בגד הים. כמו כן, לא היה הבדל בתוצאות בין גברים לנשים שלבשו את הסוודר.
המחקרים האלה מראים לנו איך הבגד משפיע על ההוויה שלי, על ההרגשה והתפקוד הקוגנטיבי שלי.
כדי להמחיש איזה מקום בגדים תופסים בחיינו, זכרו מה קרה להרבה מאיתנו בתקופת הקורונה. אנשים רבים נשארו עם פיג’מות או לבשו סמרטוטים כל היום, חלקם לא התרחצו בתדירות שהיו רגילים וגברים רבים הפסיקו להתגלח. אנו מתנהגים ומרגישים אחרת כשאנו לובשים שמלת ערב/חליפה לבין ג’ינס עם טי שירט לבין פיג’מה במשך כל היום.
עם כל השינויים הפיזיולוגים, קוגנטיבים ורגשיים שקורים בגיל הזה, הגוף שלנו והטעם שלנו הרבה פעמים משתנה.
הסגנון שלנו מושפע מכל השינויים שקורים בחיינו – כשסיימנו ללמוד והתחלנו לעבוד, כשהילדים גדלו, כשפרשנו מהעבודה, בעיקר כשסדר היום השתנה.
בעבר התלבשתי לעבודה בצורה מחוייטת. היום הבגדים האלה כמעט ולא משרתים אותי. גם הגוף שלי השתנה ואני מתלבשת אחרת לפעילויות כמו חוגים, הרצאות וקפה עם חברות.
מחקרים מראים שכשאישה מרגישה לא טוב עם הגוף שלה, או שהיא תחפש בגדים שחורים, כהים, מסתירים, או שהיא תימנע בעיסוק בבגדים. היא תלבש מה שיש. זה הופך להיות סוג של פשרה.
אנחנו צריכות לשאול את עצמנו בשלב זה של חיינו, את השאלות הבאות:
הבגדים יכולים לשמש ככלי לשינוי והתפתחות אישית. שינוי בסגנון הלבוש יכול לשקף שינוי פנימי, כגון התפתחות אישית, מעבר לתקופה חדשה בחיים או רצון ליצור רושם חדש. לפעמים, שינוי בסגנון יכול לסייע לנו להרגיש יותר מחוברות לעצמנו ולמציאות החדשה שלנו.
השאלה היא, איזה חלקים באישיות שלי אני רוצה להבליט דרך הבגדים? איך זה ישפיע עלי? איך אני מרגישה עם עצמי? עם הגוף שלי?
במאמר זה אני מתמקדת בנשים. אבל כל מה שאכתוב על נשים נכון גם לגבי גברים אבל במידה פחותה.
ההתייחסות של גברים לבגדים משתנה מאוד מגבר אחד לשני ותלויה במספר גורמים כגון תרבות, חינוך, מקצוע, תחביבים.
עבור גברים רבים, בגדים הם בראש ובראשונה עניין פרקטי. הם מחפשים בגדים נוחים שמתאימים לפעילות היומיומית שלהם ולעונות השנה.
אסכם ואומר שרוב הגברים מתלבשים למטרה ולא להרגשה. אצלם זה פועל אחרת מאשר אצל נשים.
אי אפשר לדבר על בגדים בלי להתייחס לצבע ובד שגם להם יש תרומה להרגשתנו. צבע זה רגש שאין לו משמעות אחת. המשמעות של צבע היא אישית. צבע משפיע על הגוף שמשפיע על הנפש ועל הרגש. אם אדום משדר אסרטיביות, חושניות וכח, כחול משדר רוגע ושלווה.
הביטו בארון שלכם. האם כל הבגדים באותו צבע? האם הצבעים שמחים? כהים? נטרלים?
לבד יש גם השפעה. אם בדים רכים ומלטפים והדפסים בהירים משדרים יותר נינוחות ונחמה, בדים מבריקים ונוקשים משדרים יוקרה, פורמליות ועוצמה.
תחשבי איך כל אלה יכולים להשפיע על היום שלך.
רבים נוטים לחשוב שבגד זה פריט פונקציונלי בלבד – כיסוי לגוף.
האמת היא שבגד יכול מאוד להשפיע ולתמוך בנו בימים מאתגרים.
סטיילינג תרפי הוא כלי לצמיחה והתפתחות ולא כלי לתיקון המראה החיצוני.
אנו רוצות להתחבר פנימה ולא להיות עסוקות עם הגוף – לטשטש/להסתיר, אם עליתי/ירדתי שני ק”ג אלא איך הבגדים יכולים לשמח אותי, לעודד אותי, לכבד אותי, לעזור לי להיות אני במיטבי.
בגדים היום צריכים לתת לנו תחושה של העצמה, גילוי, חדוה ושמחה.
אופירה גולן
מנחת סטיילינג ותכשיטנית.
אנו מזמינים אתכן למפגש שיח בנושא ביום א’ 7.7.24 בשעה 18:30 – פתוח לקהל הרחב.
לקראת קורס “דרך הבגד” שיפתח ביום ג’ 23.7 בשעה 17:00
פרו-אייג’ינג היא גישה המקדמת את קבלת הגיל והזקנה כחלק טבעי ובלתי נפרד מהחיים.
בניגוד לגישת האנטי-אייג’ינג שמנסה למנוע או להסתיר את סימני הזקנה, ומתמקדת במאבק נגד תהליך ההזדקנות באמצעות מוצרי טיפוח, טיפולים רפואיים, הזרקות וניתוחים פלסטיים, גישת הפרו-אייג’ינג מקבלת את הגיל בכבוד ומעודדת טיפוח הבריאות הפיזית והנפשית, ללא מלחמה בלתי נגמרת בסימני הזקנה ומדגישה את היופי והחכמה שמגיעים עם השנים.
תפיסת הגיל עוברת שינוי משמעותי בעשורים האחרונים. עם התקדמות הרפואה והמודעות לבריאות ואורח חיים בריא, אנשים חיים יותר ושומרים על איכות חיים גבוהה גם בגיל מבוגר. תקופת החיים החדשה מאלצת אותנו להתמודד עם הדעות הקדומות והסטריאוטיפים לגבי הזקנה ואנו מוצאים את עצמנו לא אחת מתלבטים בין הפרו לאנטי (האייג’ינג נשאר בשניהם 🙂
טיפוח ובריאות – גישת הפרו-אייג’ינג מעודדת אנשים להמשיך לטפח את עצמם מבחינה בריאותית ואסתטית, אך מתוך מקום של קבלה עצמית ולא מתוך רצון להילחם בסימני הזמן. היא מקדמת אורח חיים בריא, תזונה נכונה, פעילות גופנית וטיפוח רגשי ונפשי.
קבלה עצמית – פרו-אייג’ינג מדבר על קבלת הגיל והזדקנות כחלק טבעי מהחיים. הוא מעודד אנשים לאמץ את השינויים הפיזיים והנפשיים שמגיעים עם הגיל במקום לנסות להסתיר אותם.
העצמה וחיוביות – גישה זו מעודדת העצמה אישית וחיוביות. היא מדגישה את היתרונות שבגיל מבוגר, כמו חוכמה וניסיון חיים, ומקדמת דימוי עצמי חיובי בכל גיל.
שבירת סטריאוטיפים – גישת הפרו-אייג’ינג פועלת לשבירת הסטריאוטיפים השליליים על אנשים מבוגרים. היא מבקשת להראות שאנשים יכולים להמשיך להיות פעילים, מעורבים, אופנתיים ומעוררי השראה גם בגיל מבוגר.
התאמה אישית – מדובר בגישה שבה כל אחד יכול לבחור את הדרך שבה הוא רוצה לטפח את עצמו ולהרגיש טוב עם עצמו, בלי להיכנע ללחצים חברתיים להיראות צעיר בכל מחיר.
בעולם תנועת הפרו אייג’ינג תפסה תאוצה שמתבטאת בעיקר בארגונים שמקדמים פעילות גופנית ותזונה נכונה לבני תקופת התבונה, ובקמפיינים פרסומיים מקומיים ובינלאומיים.
בשנים האחרונות, גם ישראל הצטרפה לטרנד וניכרת עלייה במודעות לנושא דימוי הזקנה ושינוי התדמית. קמפיינים של מותגים כמו “פוקס” ו”קסטרו” החלו לשלב דוגמנים מבוגרים בפרסומותיהם, פרסומות לטיפוח ושירותים רפואיים מציגות אנשים מבוגרים באופן חיובי ומשפיע, ובכך משנות את התפיסה הציבורית.
רופאים גריאטרים, מעצבי אופנה כמו דורין פרנקפורט, פעילים חברתיים ואמנים מבוגרים, מספרים על השפעת הגישה על חייהם האישיים והמקצועיים.
רשתות חברתיות כמו אינסטגרם ויוטיוב מלאות במשפיענים מבוגרים שמדברים על חיים בריאים, אופנה ולייף-סטייל. קהילות פייסבוק תוססות כמו “סבתא בסטייל” או “גמלאים ונהנים” שבהן משתפים החברים את חוויותיהם האישיות ומראים שלחיים בגיל הזהב יש הרבה מה להציע.
(ואיזה כיף לראות שאנחנו במכון לתבונה מקדמים ומיישמים לפחות 3 מהם)
לסיכום: הפרו-אייג’ינג הוא יותר מסתם מגמה – הוא קריאה לשינוי חברתי ותרבותי. קבלת הזקנה כחלק טבעי מהחיים והכרת היופי והחכמה שבאים איתה יכולים ליצור חברה מכילה, תומכת ומכבדת יותר. בסופו של דבר, מדובר על איכות חיים טובה יותר לכולנו.
לסמדר גנזי, דוגמנית וממובילי תנועת הפרו אייג’ינג בישראל, יש סוכנות דוגמנות המייצגת דוגמנים ודוגמניות בני 60+ כשתנאי הכניסה לסוכנות הוא ‘ללא ניתוחי פנים’.
סמדר אמיצה ואומרת לכל חבריה מתעשיית האופנה וטיפוח היופי את מה שהיא חושבת על ‘קידוש היופי הצעיר’. היא מעלה פוסטים וסרטונים המדגישים את היופי והעוצמה של אנשים מבוגרים, ומשתפת סיפורים אישיים והשראות מאנשים ברחבי העולם שמתמודדים עם האתגרים של ההזדקנות בצורה חיובית ומעוררת השראה.
נראה כי התנועה מצליחה לייצר שיח חיובי ואופטימי סביב הנושא, להעניק למבוגרים תחושת ערך עצמי וגאווה בגילם, ולחזק את תחושת השייכות והקבלה בחברה.
מבחינתנו, תנועת הפרו-אייג’ינג, היא דוגמה מצוינת לכוח החיובי של שינוי חברתי ותרבותי. וסמדר יכולה להוות השראה ודוגמא עבור כולנו.
קטע קצר שכתבה סמדר גנזי בחשבון הפייסבוק שלה:
רישום מסע החיים על הפנים שלי.
לא למחוק, לא לתקן, לא למתוח, לא להרים, לא לנפח,
לא להאמין למי שמלמד אותנו שקמטים מקלקלים אותנו.
הפוך, אני אומרת.
הקמטים שלנו מרתקים, עמוקים, חשובים.
אני פרו אייג’ירית והשליחות שלי היא לקדם את המסר בעולם.
את איתי?
עזרי לי להפיץ את המסר.
דברי עליו היום עם חברה, עם הבת שלך, עם כל מי שמוכנה לשמוע.
תודה
שיחה אמיצה וגלויה בין סמדר לגלית גוטמן. שווה להציץ
במאה ה-21, המדיה המסורתית והמקוונת הפכו לזירה מרכזית בה מעוצבים הדימויים והערכים החברתיים שלנו. אפרת נטע אלמוג, בעבודת התזה שלה “תקשורת כתרבות: ייצוג הזקנה בפרסומות אופנה בישראל”, שואפת להבין כיצד מוצגים גברים ונשים בגיל השלישי בפרסומות אופנה במגזינים ישראליים ברשת בעשור האחרון, ומהם הערכים התרבותיים והחברתיים המגולמים בייצוגים אלה.
נטע אלמוג מדגישה כי התקשורת לא רק משקפת את התרבות אלא גם יוצרת ומעצבת אותה. היא מציינת כי הפרסומות מציגות דימויים סטריאוטיפיים אשר משמרים ערכים פטריארכליים וצרכניים. התקשורת משפיעה על הדימוי החברתי והתרבותי של הזקנה, ומייצרת לעיתים קרובות תפיסות מגבילות ואף שליליות כלפי בני תקופות החיים המאוחרות.
בעקבות ניתוח דימויים חזותיים של בני הגיל השלישי בפרסומות אופנה במגזינים ובאינטרנט, הממצאים שלה מצביעים על כך שהפרסומות משדרות תפיסות מגבילות של הזקנה, ולעיתים אף מתעלמות ממנה. כך, התרבות הצרכנית מעדיפה צעירות ויופי על פני חכמה וניסיון חיים.
הגברים בגיל השלישי מיוצגים בפרסומות אופנה כאינדיבידואלים בעלי יכולת כלכלית גבוהה, ממון ואפשרויות פיננסיות מוגזמות. הם מוצגים כדמויות שולטות ורלוונטיות, למרות גילם. גברים אלה מוצגים כמי שאינם צריכים להסתיר את סממני גילם; הם ספורטיביים, שיקים, אופנתיים ובעלי תעוזה. ייצוג זה מקביל במדויק לייצוג צעירים בתקשורת, אך בפועל, הוא עלול להוביל לתיסכול של גברים בגיל השלישי, כאשר הם מאמצים דימוי זה מבלי להבין את הפער בין התפיסה שלהם לבין המציאות.
הנשים בגיל השלישי המוצגות בפרסומות אופנה הן מטופחות ואלגנטיות, עם מבני גוף “שמורים”. הן מולבשות בפריטי לבוש שמטרתם לטשטש את סממני גילן, ומצולמות מזוויות ומרחקים המאפשרים זאת. המסר שעובר בפרסומות הוא שנשים מצופות לטשטש את גילן ולהשקיע את הונן בהתקרבות לאידיאל היופי. ישנן מסרים ברורים ורבים על כך שאישה בגיל השלישי צריכה להיראות צעירה ואלגנטית כדי להיות מאושרת.
נטע אלמוג מסכמת כי יש צורך בשינוי בתפיסת הזקנה בחברה ובתקשורת, במטרה להציג את ערכיה ותרומתה של האוכלוסייה הזקנה באופן הולם ומכבד יותר. אוכלוסיית הגיל השלישי מודרת מעולם האופנה והמודליסטיות הזקנות מעבירות לרוב מסרים הגמוניים הקשורים לאידיאל היופי.
כאשר נשים וגברים בגיל השלישי מאמצים את המסרים הללו באופן מודע או לא מודע, המסרים האלו מובילים להבניית הערכים השולטים בחברה שלנו. נשים, למשל, מתאימות את עצמן לציפיות התרבותיות, מה שמוביל לתעשייה ענפה של ניתוחים קוסמטיים ודיאטות קיצוניות. במקום למצוא אושר מהיבטים משמעותיים בחיים כמו משפחה ותחביבים, האושר מופנה כלפי המראה החיצוני.
כדי לשנות את המצב הקיים, כותבת נטע אלמוג כי יש להעלות את המודעות לצורך בייצוג הוגן ומכבד של זקנים בפרסומות ובמדיה בכלל. יש להדגיש את יתרונות הגיל וניסיון השנים, ולא רק את המראה החיצוני. שינוי זה יכול לתרום לשיפור הדימוי העצמי של בני הגיל השלישי ולהפחתת הלחץ החברתי המופעל עליהם להיראות צעירים.
במקום להסתמך על דימויים סטריאוטיפיים, על המדיה לשאוף להציג תמונה מגוונת ומכבדת של הזקנה, ולהכיר בתרומתם הייחודית של בני הגיל השלישי לחברה. כך, ניתן ליצור חברה שוויונית ומכבדת יותר, המעריכה את כל חבריה ללא קשר לגילם,
מצטרפים אלינו לשלשה ימים רטובים סביב הכנרת. ימים מלאים בהנאה, משחק ולמידה חוויתית.
“מסע קשר סבתא” נוצר מתוך ההכרה בחשיבות הקשר בין סבתות וסבים לנכדות ונכדים. קשר איכותי בין סבא/סבתא לנכדים משפיע על עיצוב האישיות והבריאות הנפשית והפיזית של שניהם וכאדוות על המשפחה כולה לאורך דורות.
למידת כלים ייחודיים לתקשורת בין דורית וחוויה משמעותית
הזדמנות ייחודית לחוויה בלתי נשכחת עם נכדים בוגרים במסע “קשר סבתא” בנפאל.
שילוב מושלם בין שהייה בטבע עוצמתי, חוויה תרבותית ומפגש חברתי איכותי ומונחה, שילוב שמבטיח חוויה שהיא מתנת חיים, הזדמנות להכרות והעמקת הקשר בין הסבים לנכדים.
זהו מסע פורץ גבולות, המעניק כלים לתקשורת בין דורית, התנסויות ייחודיות ויחד משמעותי שייצור ברית רגשית בין הסבים והנכדים.
נבקר בפוקרה וקטמנדו, נצא למסלולי הליכה קלים בהרים ובג’ונגל, נערוך טיול גיפים בספארי ראפטינג בנהר הטריסולי וכהרגלנו נקיים מפגשים מלאי למידה משחק וצחוק.
אל תחמיצו את ההזדמנות לחוות את הקשר המיוחד בין הסבים והנכדים במסע שיעזור לכל הגילאים לצמוח, להתפתח ולהתחדש!
לפרטים נוספים והרשמת מתעניינים
‘מתנות התבונה’ הינו קורס פורץ דרך המתקיים מזה עשור ברחבי הארץ.
מה מייחד את הקורס?
מסגרת הקורס: 8 מפגשים. פתיחה ב 4/7
6 מפגשים בני 3 שעות יתקיימו בזום בשעות 16:00-19:00
2 מפגשים פרונטלים בשעות 16:00-20:00 (מיקום ליד רכבת ימסר בהמשך)
מחיר: 1,200 ש”ח
בקשתם סדנאות חד יומיות, קרובות לבית, שמאפשרות גם למידה וגם מפגש אנושי וחם עם חברי הקהילה שלנו וגם טבע.
אתם בקשתם ואנחנו ייצרנו… אחת לחודש, נפגש ליום למידה בטבע. לכל מפגש יהיה נושא ייחודי, מנחה מומחה ומיקום המתאים לתכנים הנלמדים.
אנו בוחרים לקיים את המפגשים באזורי טבע מונגשים ומסודרים לטובת קלות השהות, הביטחון והבטיחות.
כל סדנא תארך כ 4 שעות ולאחריה או לפניה תוכלו להמשיך ולטייל בפארק.
עלות של יום סדנא תהיה 150 ₪
מחכים וסקרנים לקראת המפגש שלנו עם הטבע ועם עצמנו.
פעילות יצירתית ומלאת השראה המאפשרת לכל אחד ואחת לבטא את החיבור האישי שלו עם הטבע, באמצעות התבוננות פנימה והחוצה ושימוש בחומרים מהסביבה.
ביער אלונים מוצל, במרחב פתוח ומוגן, ניגע במונחים כמו התחדשות וקמילה, ארעיות, שינויים והאטה. באמצעות מיינדפולנס, יצירה בחומרים מהטבע, כתיבה ושיח.
בהנחיית אורלי עופר
להכיר ולחוות תפישות וכלים שבעזרתם תוכלו להשפיע על רמת האושר שתחוו במהלך חייכם.
מיועד לכול גיל ובמיוחד לאלו בשנות חייהם המאוחרות ששאלת רמת ומידת האושר שהם חווים מעסיקה אותם ומאמינים שאף פעם לא מאוחר להיות מאושר.
מנחה: הלל אפרת – מאמן אישי ועסקי, מנחה סדנאות, מגשר, יועץ ארגוני מחבר שותף של הספר מתנות התבונה, מיוזמי ומקימי המכון לתבונה.
בקורס נכיר ונחווה את השופטים הפנימיים כמו פחד, אשמה ובושה. נלמד להתיידד איתם בכלים מעולמות הגוף-נפש-רוח. לקבל, להוקיר ולאהוב את עצמנו. והתרומה של כל זאת לבריאות הגופנית, הקוגנטיבית והרגשית, כולל דמנציה על רקע נפשי.
מסגרת הקורס: 4 מפגשים בימי רביעי 18:00-19:30 19/6, 26/6, 3/7, 10/7
מחיר: 200 ש”ח
מנחים:
אורלי עופר- מנחה במכון לתבונה, מלמדת ומטפלת באמצעות מיינדפולנס, מנחת קבוצות העצמה בשילוב אמנויות ויועצת תעסוקתית.
בעבר עסקתי באריגה ובעיצוב טקסטיל ועד היום אוהבת ליצור ולשזור יחד סיפורי חיים של תקווה וצמיחה.
משה עקרוני: מנחה במכון לתבונה, מנחה סדנאות בתחומי הפסיכולוגיה החיובית ומדעי האושר, מנחה קבוצות תמיכה רגשית לבני משפחה מטפלים, יועץ גרונטולוגי.
אנרגיה של תשוקה ומיניות כבסיס לבריאות נפשית ופיזית.
בעדינות, מתוך כבוד לניסיון החיים ולשינויים בגוף ובמרחב הרגשי, נלמד על
מין ומיניות, חשק ותשוקה בתקופות חיים מאוחרות.
איך למרות הכלללל…. ביחד ולחוד משמרים אותם?
איך הם תורמים לבריאות נפשית ופיזית?
איך נחווה אותם כעוד רובד של התפתחות, משמעות, פיתוח המוח ויצירה?
מסגרת הקורס: 4 מפגשים בימי ראשון 16:00-17:30 28/7, 4/8, 11/8, 19/8
מחיר: 200 ש”ח
מנחה:
עינת פורת עמוס- – A.B בעבודה סוציאלית, M.A בגרונטולוגיה, פסיכותרפיסטית, מטפלת מינית ומנחת קבוצות. מלווה תהליכי התפתחות וצמיחה בתקופות החיים המאוחרות.
מסתבר שמערכת היחסים שלנו עם בגדים אינה פשוטה.
בגדים הם דרך לחיבור וביטוי עצמי גם בפרישה
בקורס נכיר ונדבר על הצרכים שלי מבגדים, איך בגד יכול לתמוך בי רגשית ואיך אתן ביטוי למי שאני באמצעות לבוש.
נלמד כלים לצמיחה והתפתחות ולא לתיקון המראה.
מסגרת הקורס: 4 מפגשים בימי שלישי 17:00-18:30 23/7, 30/7, 6/8, 13/8
מחיר: 200 ש”ח
מנחה: אופירה גולן –MA קלינאית תקשורת. בעבר, מנהלת פרוייקטים בהיי טק. כיום, תכשיטנית, סטייליסטית אישית ועוסקת בגישה של סטיילינג תרפי. מנחה ורכזת קורסים במכון לתבונה
שלכם, צוות מכון לתבונה
שימו לב:
במידה ואינכם רואים מייל מאיתנו, נא בצעו חיפוש “מכון לתבונה” (לפעמים המייל נזרק לתיקיות אחרות).
שימו לב:
במידה ואינכם רואים מייל מאיתנו, נא בצעו חיפוש “מכון לתבונה” (לפעמים המייל נזרק לתיקיות אחרות).
שימו לב:
במידה ואינכם רואים מייל מאיתנו, נא בצעו חיפוש “מכון לתבונה” (לפעמים המייל נזרק לתיקיות אחרות).
