השאלה השנייה ששאלנו בסקר היתה:

אילו תהליכים חברתיים ייטיבו כיום עם החברה הישראלית ואיך שכבת האוכלוסייה המבוגרת יכולה לתרום להם?

מקצת מהתשובות שקבלנו:

• התייחסות פרספקטיבית לחיים, שפה מרגיעה והבנת האחר.
• העמקת היכרות עם אזרחי ישראל הערבים. יצירת מסגרות לפעילות משותפת אזרחים ותיקים יהודיים וערבים, דתיים וחילוניים.
• התנדבות בבתי ספר  יסודי ותיכוניים.
• התנדבות חברתית, פרויקטים קהילתיים בשיתוף המתנסים, תנועות נוער, משהו ארצי.
• להתחיל לחנך החל מגיל צעיר(גני ילדים) ועד בגרות לסובלנות וקבלת השונה – דרך משחקי חברה ומשחקים מובנים.
• יכולת לראות את האחר ולקבל דעות של אחרים השתלבות בקבוצות שיובילו שנוי.
• שכבת גיל זו – לאחר קבלת הכנה מותאמת – יכולה להתפצל לקבוצות עניין ועשייה מתוך בחירת תחום  בו יתמקדו בקשר בינאישי בשילוב עם עשייה ממוקדת.
• אפשר לצוות אנשים מהגיל המבוגר שעברו חוויות שיכולות להיטיב את הקשר בעם
• היכולת לקבל ולהכיל את השונה
• כל מה שיתרום לגיבוש ולליכוד.  האוכלוסייה המבוגרת יכולה לתפקד כזקני השבט. לתרום מניסיון החיים שלהם וללמד את הצעירים שעורים בסובלנות,  אחווה, צדק ואהבת חינם
• לדאוג שכולנו נמשיך הלאה בתרומה ובשמירה של הלכידות וההבנה שלמרות שאנו לא תמיד בעלי אותן דעות אבל כולנו מבינים שעתידנו המשותף והמכבד אחד את השני יהיה נר לרגלינו!
• פיתוח הבנה ואמפטיה ל”גושים” שמולך. צמצום חשיפה למדיה.
• “הקניית חינוך הומניסטי לכל המגזרים (חילוני, דתי, ולכל העדות). חינוך לתרומה לקהילה ולקבלת השונה. סובלנות.
• עידוד לשילוב האוכלוסייה הבוגרת במיזמים בהם ישנה אפשרות לעשייה/פעילות משותפת  במגוון גילאים.
• שיעורי חברה בבתי ספר אליהם מוזמנים מבוגרים.
• הידברות מתוך הקשבה /  התמקדות בדומה וקבלת השונה
• הסכמה רחבה, השענות על רוב גדול, אפשר לתרום על ידי ייעוץ!
• תהליכי גישור בין קבוצות ומגזרים שונים, עבודה על תהליכי גישור החל מגיל ביה”ס.
• איחוד כוחות ליציאה לתקופה חדשה עם תום הלחימה.
•  סולידריות חברתית.
• הידברות והקשבה לאחר.
• ללכד את העם ולשמר ערכים.
• בני 60+ לדעתי חייבים לעזור בכל דרך להביא את התקווה. להראות את הטוב ולהעצים את ההתנדבות הנתינה הגבורה. רובנו נולדו כאן ינקנו את אוויר האדמה הערכים .
• אין לנו ארץ אחרת והפעם זו לא רק סיסמא.
• עצוב לי שמנהיגי העם כל כך מנותקים. יש לנו המון עבודה.

בתחושה שלי, התשובות צועקות לפני הכל תשובה אחת – יש לבני ה 60+ מקום חשוב בהחלמה של החברה הישראלית. התשובות קוראות לדור המבוגר להנחיל ערכים, שיח ותקווה לדור הצעיר או מבקשות ממנו לחבר בין פלגים שונים בחברה.
אנחנו נמשיך לשאול שאלות שיתוו לנו את הדרך.

בינתיים, מזמינים אתכם לענות על השאלות האלו, ואם אתם מעוניינים, להצטרף אלינו לעשייה לקראת היום שאחרי, מוזמנים להשאיר את הפרטים שלכם:

https://forms.gle/ZjadYu3YGcFJLBLSA

תגובתו של הלל – ‘זקן השבט’ שלנו, לסקר;

אין ספק כי לדור המבוגר יש יכולת משמעותית לתרום לחוסן האישי והלאומי ולהתאוששות הנדרשת במהלך המלחמה ולא פחות מזה בסיומה. אבל אנחנו מחויבים לשאול שאלת המשך – מה הסיכוי שיכולת זו תתממש?

לצערי עומדים בפני היישום שני מכשולים: האחד המורשת התרבותית רבת השנים של החברה, שעדיין מיחסת לאנשים מבוגרים חולשה כללית פיזית ומנטאלית. ייחוס היכולות הנמוכות, עושות אותם בעייני רבים בחברתנו, לא רלוונטיים למילוי משימות משמעותיות. והמכשול השני הוא העובדה שמבוגרים רבים מאמצים, מדעת או שלא מדעת, את ההנחה התרבותית הזו ולא רק שאינם מעיזים להציג עצמם כבעלי יכולת לפעול ולהיות רלוונטיים אלא בוחרים “לשבת בצד” ולא להרגיש כנדחפים ולא רצויים.

אנו מאמינים ששעת חרום זו מציגה הזדמנות חשובה גם לחברה בכלל וגם לדור הוותיק בפרט להיפרד מתפישות תרבותיות ישנות ולעודד את המבוגרים לתפוש את המקום הראוי והנחוץ שלהם בבניין ובקיום חברה בריאה וחסונה, והצעד הראשון לכך, כך אנו מאמינים, צריך להיעשות דווקא על ידי המבוגרים עצמם באמצעות התנדבות, פתוח יוזמות ועשייה בכול התחומים שנפגעו בשל המלחמה וגם בתחומים חדשים שיהוו בסיסי כוח לעתיד.