דיאנה ניאד מוצגת כדמות מורכבת ורבת גוונים, שחייה האישיים והקריירה המקצועית מלאים בעליות ומורדות. לצד הנחישות להגשים חלום, הסרט מעלה בפני הצופה בו את השאלה – היכן עובר הגבול בין הקשבה לגוף לבין התמדה מול אתגרים. גופה של ניאד כמעט קורס וזועק לעזרה, והיא ממשיכה לשחות בים. 

אני לא מתילה ספק או מזלזלת ביכולותיה של ניאד ובכוח רצונה. אני רואה את הסרט הזה כהזדמנות לשים רגע זרקור על דילמה איתה רבים מאתנו מתמודדים ביומיום –  איפה עובר הגבול בין השאיפה שלנו לחוויות, הישגים, עמידה במטרות שהצבנו לעצמנו או עמידה בציפיות של אחרים מאתנו לבין הקשבה עמוקה לסימנים שהגוף שלנו שולח לנו. אנחנו לא תמיד עוצרים לתמלל את הדילמה הזאת או להקדיש לה זמן למחשבה ובחירה מושכלת. 

פרופ’ יורם יובל, כותב פוסט מרתק בפייסבוק על החשיבות של המאמץ עד כאב, לטובת שמירה על היכולות הקוגניטיביות שלנו (מוזמנים לקרוא בהמשך). ואנחנו, במכון לתבונה מתעקשים על ‘הרחבת גבולות עצמי’ ו’אתגר’ ו’יציאה מאזור הנוחות’ אך באותה נשימה, אנו מתעקשים על ה’קשבה לגוף’, ‘הרגשת הגוף’ ולמידה ממנו. בטיפוס בדיונות במסע ‘מתנות התבונה במדבר’ ובטיפוס על הרי ההימליה בנפאל אנחנו לומדים לעצור ולהקשיב לקצב הלב, לרגלים ולגב התחתון שאולי מדברים, ורק מתוך אותה הקשבה ומתוך ‘סידור הגוף במנח שייטיב איתו, להמשיך וללכת ולהרחיב את היכולות וההישגים שלנו. 

ד”ר טל בן שחר, מתראיין לכתבה של אילנה שטוטלנד, ומחבר בין כל הנושאים המוזכרים כאן (כאב, מאמץ, משמעות ופעילות גופנית) אבל מהזווית של ‘האושר’ – מה עושה אותנו מאושרים?

מי שהחיבור הזה מעניין מבחינתו מוזמן לקרוא. בהמשך את המאמר. 

בניוזלטר החודש, אנחנו ממליצים לכם לעצור לרגע וללמוד על החיים דרך הסרטים. בחרנו להמליץ לכם על סדרה וסרט המוקרנים בנטפליקס. במובנים מסוימים הקולנוע הוא הראי של הנפש החברתית, של המציאות המודעת והמוכרת יותר או פחות. גיבורי הסדרות והסרט שבחרנו הם בני 60+ שנונים, מצחיקים, מחדשים, עמוקים, נלחמים על החיים בדרכם העדינה, הצינית או הרגישה. לטעמי אלו סרטי חובה לכל בן 60 ומעלה שרוצה עוד לחיות את החיים.

בנוסף, תמצאו כאן בניוזלטר הזמנה לקורסים שלנו שבזום, לקורס שנפתח עוד רגע במאור (שליד פרדס חנה) וכמובן למסעות הבלתי נשכחים שלנו – ‘מסע על החיים ועל המוות’ בים המלח, ‘מסע מתנות התבונה’ בפתחת ניצנה, והמסע להימליה שבנפאל – וההרשמה אליו כבר בעיצומה.

קריאה נעימה וימים עם בשורות טובות.

עינת, בשם כל צוות מכון לתבונה