כתבה מרתקת ומועילה, שפורסמה בימים האחרונים במגזין דורות, ונכתבה ע”י ד”ר אילה אליהו.
ד”ר אליהו כותבת על תחושת השייכות והזיקה החברתית כמפתח להזדקנות מיטבית. נושא הנוגע לכל אחת ואחד מאיתנו, במשך כל החיים, ובפרט בתקופות חיינו המאוחרות. כתבה מומלצת… (קישור לכתבה למטה)
במבוא לכתבה כותבת ד”ר אליהו כי “כולנו זקוקים לשייכות, לתשומת לב ולהתייחסות לקיומנו. זהו צורך קיומי והישרדותי. (אלפרד אדלר (Alfred 1870 –1937Adler; קבע שמטרת העל של כל אדם הוא לחוש שייך. תחושת שייכות היא כמו אוויר לנשימה , בלעדיה ירגיש האדם אבוד וחרד, והוא יעשה הכל כדי להשיגה.
ואני רוצה לספר לכם על המפגש האחרון שהעברנו בנושא. ישבה במעגל קבוצה של כ-15 בני תקופת החיים החדשה, ותתפלאו חציה גברים (כי גברים בדר”כ ממעטים לבוא לקורסים מסוג זה) , ואנחנו משוחחים על מהו קשר וסוגי הקשרים שאנחנו מכירים:
- קשר – כל מי שיש לי חיבור אליו מכל סיבה שהיא.
- קשר אינטימי- מסירות ובטחון שאוכל להתבטא חופשי בלי ביקורת גם אם יש בינינו אי הסכמה.
- שיח אינטימי- הרגעים בהם אני מניחה את ליבי בידיים שאינן שלי.
אנחנו מגיעים לשוחח על יצירת אינטימיות , שהיא תהליך מתמשך הדורש מאיתנו העזה ובטחון עצמי. יצירת האינטימיות תלויה ביוזמתנו והיא באחריותנו. על תקשורת כנה מול תקשורת של סיסמאות , ועל כך כי כדאי לערוך מפת קשרים/שייכות וכדאי לשחרר קשרים שפג תוקפם ולפנות מקום לקשרים רלוונטיים יותר.
ואז אחת המשתתפות מרימה יד ,תוך שדמעות זולגות מעיניה ,ואומרת לנו באלו המילים: “אני בוכה מהתרגשות, כי אני לא מאמינה שסוף סוף הגעתי למקום בו אני יכולה לשתף באמת את תחושותי בקשר להזדקנותי ולבדידות שלי. אני לא בודדה, כי אין לי אנשים. אני בודדה כי בסביבה שלי אי אפשר לדבר אמת על רגשותי…אני בת 64!” פאף!!!
נשמנו עמוק כולנו והמשכנו לדבר על האחריות שלנו לעיצוב התשובות לנושא השייכות , ושכדי שתתקיים רמת השייכות הנחוצה לנו צריך להשקיע, לעבוד בכך. בהקשר זה הזכרנו את המושג הון חברתי (ואישי) שיש לו נטייה להצטמצם עם הגיל ולכן יש לטפחו בהתמדה.
הזכרנו גם את העובדה שלעיתים אנו הם שבמחדל גורמים להצטמצמות מעגלי השייכות שלנו ,כי בשל החשש ש”לא ירצו אותנו” אנו מוותרים מראש על ניסיון לקיים ולחדש מעגלי שייכות.
העלינו את הטענה שמוכנות לפגיעות, הקשורה לעיתים עם אינטימיות, נוטה לשפר את הסיכוי ליצירת אינטימיות וכן שאמון מצידנו בדרך כלל מביא בעקבותיו אמון בנו – שגם הוא מרכיב חשוב בשייכות.
אין ספק שהמפגש הזה העלה את מפלס האינטימיות והשייכות בקבוצה למקומות חדשים. הודיה על שהזדמן לי לעסוק בדיוק במה שמעסיק אותי בשנים אלו, קוראים לזה תשוקה…אבל על זה במפגש אחר שלנו אם תבואו לקורס מתנות התבונה.
הכתבה המלאה מתוך מגזין דורות.