סוד הלמידה המתמדת – שינויים בפעילות המוחית בתקופות חיים מאוחרות

כולנו חווים האטה בפעילות פיזית ומוחית בגיל מבוגר, אבל אין מדובר בהכרח בירידה ביכולות, אלא בשינוי בעדיפויות שיש בו גם יתרונות.

מחקרים רבים הראו לנו שכל שנה נוספת בגיל תאמה לירידה במהירות העיבוד, בזיכרון העבודה ובזיכרון הסמנטי. אך כשהחוקרים ניפו מהמחקרים משתתפים שפתחו דמנציה בשנים שלאחר תחילת המחקר והשאירו רק את אלו שללא דמנציה, השפעות הגיל נעלמו.

התגלה שהזיכרון האפיזודי (הזיכרון לזמן ארוך המכיל מידע על מאורעות בחיינו, על מה שראינו, שמענו, הרגשנו) למעשה השתפר עם הגיל ומכאן שהסיבה להאטה יכולה להיות התנהגותית ונפשית ולא פיזית ומוחית.

המידע הזה צריך לשמש כדי לעצב את הציפיות ממבוגרים בגיל מתקדם ברמה החברתית הרחבה יותר וכדי לשפר את דרכי הטיפול העצמי של אוכלוסייה זאת.
אין משמעות הדבר שההזדקנות אינה גורמת לשינויים בקוגניציה, אך המחקרים החדשים מציגים ראיות לכך שבקרב מבוגרים בריאים, יתכן שהשינויים נוגעים פחות לאובדן זיכרון ויותר לאופן שבו סדר העדיפויות של המוח שלנו משתנה ככל שאנו מתבגרים.
על אף שתחושת ירידה ביכולות עם הגיל עשויה להתאים לחוויות אישיות, כמו שכחה של שמות וקושי לעקוב אחר טרנדים חדשים, הנרטיב הזה אינו סותר ואינו מונע חוויות לא פחות בולטות של פרודוקטיביות והתפתחות לכל אורך תוחלת החיים.

בחיי היומיום, אנשים ממשיכים להיות פרודוקטיביים ולתרום לחברה ככל שהם מתבגרים, ואחדים אף נעשים עוד יותר פרודוקטיביים.
אין סימנים לכך שהביצועים בעבודה, שאינה כרוכה בעבודה פיזית, יורדים עם הגיל. רבים אינם מגיעים לעמדות הנהגה אלא בגיל העמידה ובבגרות המאוחרת. עובדה המשקפת את יכולתנו ללמוד לכל אורך חיינו. למעשה, במדגמים שנעשים בקרב מבוגרים בריאים, יתכן שרבים מן ההבדלים אינם מסתכמים בירידה ביכולת – כלומר במה שאנחנו יכולים לעשות – אלא בשינוי במוטיבציה – כלומר במה שאנחנו מוכנים ורוצים לעשות.

ככל שאנו מתבגרים, התחושה שלנו באשר למה כדאי ללמוד נעשית צרה להחריד, בעיקר לעומת מה שהיה חשוב בעבר. עם זה מבוגרים בגיל מתקדם יותר מסוגלים לגייס את משאבי תשומת הלב שלהם באותה רמה ולעתים אף ברמה גבוהה יותר מאשר מבוגרים צעירים, אך הם עושים זאת באורח סלקטיבי.
מבוגרים בגיל מתקדם יותר עשויים להיות גם בעלי מוטיבציה גבוהה במיוחד לגלות את האמת בתוך ים של פייק ניוז והם מסוגלים לגייס את תשומת הלב שלהם למטרה זאת.

במהלך חיינו, אנו מפתחים מכלולי ידע ייחודיים באמצעות פעילויות ההשכלה, העבודה והפנאי שלנו, ולכן קשה למדוד את האינטליגנציה של אדם בוגר.
אמנם בדרך כלל יכולות פתרון הבעיות של אנשים מגיעות לשיאן בראשית הבגרות, ועל אף שיכולות העיבוד הקוגניטיבי שלנו מתחילות להאט סביב גיל 30, בסיס הידע הקיים שלנו רק ממשיך להתרחב. בה בעת, אנו נוטים לעבור מתבנית חשיבה המכוונת להישגים שעשויה להעדיף תמורות ותמריצים חיצוניים, כמו העלאה במשכורת וקידום בעבודה, לתבנית חשיבה שמכוונת יותר להיבטים חברתיים-רגשיים והדוחפת לתמורות ותמריצים פנימיים, כמו הנאה ועניין.

יתרה מכך, מחקרים אחרים מצביעים על כך שככל שאנשים מתבגרים, הם נוטים יותר לבחור מטרות שמתאימות לחוזקות הקיימות שלהם, והם מתאימים את הגישה שלהם להשגת המטרות הללו על ידי אופטימיזציה של המשאבים הזמינים להם, וזאת כדי לפצות על ירידה במשאבים על ידי התאמת הגישה או הסביבה שלהם.

פרטייך התקבלו בהצלחה

שימו לב:

במידה ואינכם רואים מייל מאיתנו, נא בצעו חיפוש “מכון לתבונה” (לפעמים המייל נזרק לתיקיות אחרות).