מסע על המוות כמורה לחיים

יציאה למסע שמתחיל כבר על המושב באוטובוס: תנועה בין המוכר לבלתי נודע.

רגע של מתיקות לפני העומק. נרכיב “משקפיים” שיעזרו לנו להתבונן על המוות - לא כאיום, אלא ככלי שמפקס את החיים.

ממאכל אהוב שהבאנו מהבית.

קבלת חדרים, נשימה ראשונה של שקט, מנוחה קצרה.

המדבר פותח את היום בשפה של אבן, חול ורוח. אנחנו מקשיבים.

מול השמש שוקעת, וכך גם חלקים מאיתנו שכבר אינם נחוצים. רגע של יופי ושל חשבון נפש שקט.

שולחן מלא, בטן שמחה, לב נפתח.

סביב המדורה, תחת שמי המדבר: מפגש אינטימי עם צחוק, בכי ושירה.

המדבר מלמד שיום טוב מתחיל בפשטות.

הגוף נפתח, הנשימה מקבלת מרחב. אנו לומדים להתנועע יחד עם הזמן.

החול, החימר, הרוח - הכול הופך לחומר עבודה בנחל אוג. לכל המעוניין הגעה לנחל בג׳יפ.

שקט שמאפשר לחשוב. חשיבה שמאפשרת להשתנות.

שקיעה שמגלה את מה שקשה לומר.

התחלה של פרידה עם רגליים על הקרקע.

לצמוח מהמקום הכי נמוך בעולם.

לסגור מעגלים, לפתוח חדשים. לקחת הביתה מתנה שמחזירה צבע לנשימה.