כתבתו של ארתור ברוקס – מתוך מגזין אלכסון
ארתור ברוקס כיהן כנשיא American Enterprise Institute, מכון מדיניות מצליח בוושינגטון. כתב מספר רבי מכר. הטורים שלו ראו אור בניו יורק טיימס.
ברוקס , שעמד לקראת פרישה, שואל עצמו בכתבה כיצד להפוך את השקיעה המקצועית, הבלתי נמנעת, מגורל מעורר אימה להזדמנות לצמיחה.
לדבריו דעיכה מקצועית היא תהליך בלתי נמנע, והוא מתרחש מוקדם ממה שאנו משערים. אבל האתגר מעמיד אותנו מול עצמנו, ופותח דלתות לאושר וצמיחה.
“מה ההבדל בין באך לדרווין?” שואל ברוקס בכתבה , ” שניהם היו מוכשרים להפליא וקנו לעצמם שם בגיל צעיר. שניהם זכו לתהילת עולם אחרי מותם. אבל הם נבדלים בגישתם לדעיכה של אמצע החיים. כשדרווין הפסיק להיחשב לפורץ דרך, הוא שקע בייאוש ובדיכאון, וחייו הסתיימו בקיפאון עגום. כשבאך נפל מהפסגה, הוא המציא את עצמו מחדש כמורה דגול. ואף שמת פחות מפורסם משהיה, הוא נהנה ברגעיו האחרונים מאהבה, מסיפוק ומכבוד.”
אז איך להשאיר השיא מאחורינו ולהתמקד באושר שלפנינו? שווה לקרוא את הכתבה.