אל המחקר של פרויר הגעתי בטעות. בהתחלה התוצאות שלו כיווצו אותי ולאחר קריאה מעמיקה עלה בי חיוך מאוזן לאוזן – התוצאות תומכות באופן מלא!!! במשימות ההתפתחותיות שאני הגדרתי לבני תקופת התבונה. מזמינה אתכם לקרוא על המחקר ולאחר מכן על המחשבות שעלו לי בעקבותיו.

המחקר בוחן את הקשר בין 'תודעת משחקיות אצל מבוגרים לבין אישיות, תפקוד פסיכולוגי חיובי, מטרות חיים, ויצירתיות. ההגדרה שפרויר בוחר ל'תודעת המשחקיות' מעניינת – נטייה אישיותית לפעול בגישה משחקית, לייצר מצבים מהנים, הומוריסטיים, ובידוריים עבור האדם עצמו ואחרים. תכונות אלו מתבטאות בספונטניות, פתיחות, יצירתיות, שמחת חיים, ואנרגטיות, לצד נטייה להיות חברותיים ונעימים.

פרויר מוצא שמבחינה אישיותית, המשחקיות קשורה למוחצנות פתיחות לחוויות, וחיפוש אחר נעימות או הנאה, בעוד שהיא מראה קשר שלילי למצפוניות. כלומר, אנשים בעלי נטייה משחקית נוטים להיות פחות מסודרים ומוקפדים.
בהיבט של מטרות חיים, המשחקיות נמצאה מחוברת למטרות כמו צמיחה אישית, יצירת קשרים חברתיים משמעותיים, ותפקוד בתוך הקהילה. לעומת זאת, מטרות חיצוניות כמו הצלחה כלכלית או תהילה נמצאו פחות חשובות עבורם.

המשחקיות מקדמת יצירתיות ומשפרת הערכה עצמית של יצירתיות, במיוחד בתכונות כמו ספונטניות וחדשנות. המחקר מצא התאמה גבוהה בין משחקיות יצירתית וספונטנית לבין מדדים פסיכומטריים של חדשנות. בנוסף, המשחקיות נמצאה קשורה לחוויות של זרימה ("Flow"), תחושת רווחה, ושביעות רצון מהחיים.

מסקנת המחקר מדגישה את הפוטנציאל של משחקיות ככלי להגברת תחושת הרווחה האישית, טיפוח היצירתיות, והגשמת מטרות חיים בעלות משמעות. 

ועכשיו בוא נחבר את המחקר לאתגרים ההתפתחותיים של בני תקופת התבונה:

הצורך בביטוי עצמי עולה, הרבה פחות חשוב 'מה יגידו' ואיך נראה. חשוב לשמור על מערכות היחסים שלנו ולהעניק לאחרים מהייחודיות, הערכים והאיכויות שבנו. ואכן 'מטרות חיצוניות כמו הצלחה כלכלית או תהילה' הרבה הרבה פחות חשובות לבני ה 60+. 'תודעת משחקיות' היא עוד כלי לממש את עצמנו – להביע את היחודיות שבנו ולגעת בעצמנו ובאחר המשמעותי לנו.

מאמר מעניין נוסף שפגשתי, הוא של פיטר גריי.  המאמר בוחן כיצד תודעת משחקיות משפרת פתרון בעיות באופן תובנותי ויצירתי. יתרה מכך, גריי טוען שתודעת משחקיות היא הטובה ביותר ללמידה ויצירתיות. המאמר מציג מחקרים שמראים שמצבים משחקיים יוצרים בסיס לחשיבה יצירתית ופתרון בעיות. בעלי תודעת משחקיות פתוחים יותר ליציאה מאזור הנוחות והשקעה בלמידה חדשה למרות הקושי שבה,  כי הם פחות נלחצים וחווים את התהליך בקלילות לעומת אלו 'הרציניים יותר'.  גריי מתאר במאמרו מחקר שנערך באוניברסיטת קורנל, שבו הראו לסטודנטים סרט קומדיה קצר לפני הצגת בעיה מורכבת הדורשת עומק מחשבה, ניתוח נתונים ותבונה. התוצאות הראו ש-75% מאלה שצפו בסרט הצליחו לפתור את הבעיה, בהשוואה לאחוזים נמוכים בהרבה בקרב קבוצות שצפו בסרט רציני או שלא צפו בסרט כלל.  גריי מתאר סדרת ניסויים של הפסיכולוגית תרזה אמביל שהראו כי יצירתיות אמנותית פורחת כאשר לא מופעל לחץ חיצוני להצליח. אנשים שהונחו ליצור ללא תגמול או הערכה יצרו תוצרים יצירתיים יותר מאשר אלה שהובטחה להם תמורה. במצב של פחד או לחץ, המוח מתמקד רק בהישרדות, בעוד שבמצב משחקי, המוח פתוח לחוויות חדשות ומסוגל לחבר בין רעיונות בצורה חדשנית.