דרך הבגד

עד המאה ה 19 אופנה היתה בשביל גברים. גברים התקשטו, נעלו נעלי עקב, חבשו כובעים וצילינדרים. גברים הרשו לעצמם להתלבש ולהתקשט.
ורק מהמאה ה 19 לאט לאט גברים הפכו להיות לובשי חליפות ונשים הפכו להיות האייקון של האופנה.
בסופו של דבר, כולנו מתלבשים וכולנו רוצים להרגיש טוב עם עצמנו ועם הבגדים שלנו. 

חיבור עצמי דרך הבגד הוא רעיון מרתק המשלב את ההיבטים האישיים, התרבותיים והפסיכולוגיים של הלבוש ככלי להבעת זהות והרגשה פנימית. הבגדים שאנו לובשים יכולים לשקף ולבטא את מי שאנחנו, את מה שאנחנו מרגישים ואת המסר שאנחנו רוצים להעביר לעולם. 

לבחירת הבגדים יש השפעה רבה על הביטחון העצמי והדימוי העצמי שלנו. לבישת בגדים שמחמיאים ומרגישים נוח בהם יכולה לשפר את מצב הרוח ואת ההרגשה הכללית, בעוד שבגדים שאינם נוחים יכולים לגרום לחוסר נוחות ולהשפעה שלילית על הדימוי העצמי ועל הביטחון העצמי.

אז מה קורה לנשים כשהן מול הארון?

גיליתי לאורך השנים שמה שמונע מנשים להתלבש כמו שהיו רוצות זה לא כי אין להן בגדים בארון, אלא בגלל השיח הפנימי שיש להן בראש.
זה מתבטא באיך אני מדברת לעצמי, מה אני אומרת לעצמי, מה האמונות שלי כלפי עצמי וכלפי העולם.
מה שעובר בראש זה 'מה מותר לי, מה אסור לי, מה יחשבו עלי, מה יגידו עלי, איך זה יתפס'?
הבעיה היא שהקולות שבחוץ יותר חזקים וגוברים על הקול הפנימי שלנו.
כמה פעמים קרה לך שהתלבשת, עמדת מול המראה ואמרת לעצמך "וואלה, אהבתי!" ואז … הסתכלת שוב ואמרת "לא לא לא, זה יותר מדי",  הורדת את הבגדים והחלפת לבגדי החריש שלך.
הבעיה היא שנשים לא תמיד רוצות לבלוט. הן חוששות. כי מי שבולטת ולבושה חושפני או צעקני מדי או סתם שונה, זוכה לביקורת.

היום בגיל התבונה, אנו הרבה יותר מחוברות לעצמנו ופחות שמות לב למה חושבים או אומרים עלינו. אבל האם זה בא לידי ביטוי בלבוש?
האם הלבוש שלך מבטא אותך ואת האנרגיות שבך?

מסתבר שהקשר לבין מה שאנחנו לובשות לבין איך שאנחנו מרגישות נחקר במדע.

במחקר של הפסיכולוג אדם גלינסקי  Galinsky 2012 אנשים התבקשו ללבוש חלוקים לבנים כשהם עונים על מבחן. לחלק מאנשים אמרו שהחלוק הוא של רופא ולחלק אמרו שהחלוק של צייר. הממצאים מראים שהמשתתפים עם החלוק של "הרופא" קיבלו ציונים יותר גבוהים וטווח הקשב שלהם היה ארוך יותר מאלה שלבשו את החלוק של "הצייר".

במחקר נוסף של פרופ' ברברה פרדריקסון  Fredrickson et al. (1998)     גברים ונשים, הוכנסו כל אחד לחדר הלבשה פרטי. מחציתם התבקשו ללבוש בגד ים ומחציתם סוודר גדול. ביקשו מהם להסתכל במראה שהיתה בתא ההלבשה ואז לפתור מבחן במתמתיקה.
התוצאות הראו שהנשים שלבשו את בגדי ים קיבלו את הציונים הכי נמוכים. ההסבר הוא שהנשים היו כ"כ עסוקות עם גופן, שלא הצליחו להתרכז במבחן.
אצל הגברים לא היה הבדל בין אלה שלבשו את הסוודר לבין אלה שלבשו את בגד הים. כמו כן, לא היה הבדל בתוצאות בין גברים לנשים שלבשו את הסוודר.
המחקרים האלה מראים לנו איך הבגד משפיע על ההוויה שלי, על ההרגשה והתפקוד הקוגנטיבי שלי.

כדי  להמחיש איזה מקום בגדים תופסים בחיינו, זכרו מה קרה להרבה מאיתנו בתקופת הקורונה. אנשים רבים נשארו עם פיג'מות או לבשו סמרטוטים כל היום, חלקם לא התרחצו בתדירות שהיו רגילים וגברים רבים הפסיקו להתגלח. אנו מתנהגים ומרגישים אחרת כשאנו לובשים שמלת ערב/חליפה לבין ג'ינס עם טי שירט לבין פיג'מה במשך כל היום.

עם כל השינויים הפיזיולוגים, קוגנטיבים ורגשיים שקורים בגיל הזה, הגוף שלנו והטעם שלנו הרבה פעמים משתנה.
הסגנון שלנו מושפע מכל השינויים שקורים בחיינו – כשסיימנו ללמוד והתחלנו לעבוד, כשהילדים גדלו, כשפרשנו מהעבודה, בעיקר כשסדר היום השתנה.
בעבר התלבשתי לעבודה בצורה מחוייטת. היום הבגדים האלה כמעט ולא משרתים אותי. גם הגוף שלי השתנה ואני מתלבשת אחרת לפעילויות כמו חוגים, הרצאות וקפה עם חברות. 

מחקרים מראים שכשאישה מרגישה לא טוב עם הגוף שלה, או שהיא תחפש בגדים שחורים, כהים, מסתירים, או שהיא תימנע בעיסוק בבגדים. היא תלבש מה שיש. זה הופך להיות סוג של פשרה. 
אנחנו צריכות לשאול את עצמנו בשלב זה של חיינו, את השאלות הבאות:

• האם אני מתלבשת כמו האישה שאני היום? 
• האם אני מתלבשת כמו האישה שאני רוצה להיות? 
• איך אני מרגישה עם הבגדים שלי? עם המראה שלי?

הבגדים יכולים לשמש ככלי לשינוי והתפתחות אישית. שינוי בסגנון הלבוש יכול לשקף שינוי פנימי, כגון התפתחות אישית, מעבר לתקופה חדשה בחיים או רצון ליצור רושם חדש. לפעמים, שינוי בסגנון יכול לסייע לנו להרגיש יותר מחוברות לעצמנו ולמציאות החדשה שלנו.

השאלה היא, איזה חלקים באישיות שלי אני רוצה להבליט דרך הבגדים? איך זה ישפיע עלי? איך אני מרגישה עם עצמי? עם הגוף שלי?

במאמר זה אני מתמקדת בנשים. אבל כל מה שאכתוב על נשים נכון גם לגבי גברים אבל במידה פחותה.
ההתייחסות של גברים לבגדים משתנה מאוד מגבר אחד לשני ותלויה במספר גורמים כגון תרבות, חינוך, מקצוע, תחביבים.
עבור גברים רבים, בגדים הם בראש ובראשונה עניין פרקטי. הם מחפשים בגדים נוחים שמתאימים לפעילות היומיומית שלהם ולעונות השנה.
אסכם ואומר שרוב הגברים מתלבשים למטרה ולא להרגשה. אצלם זה פועל אחרת מאשר אצל נשים. 

אי אפשר לדבר על בגדים בלי להתייחס לצבע ובד שגם להם יש תרומה להרגשתנו. צבע זה רגש שאין לו משמעות אחת. המשמעות של צבע היא אישית. צבע משפיע על הגוף שמשפיע על הנפש ועל הרגש. אם אדום משדר אסרטיביות, חושניות וכח, כחול משדר רוגע ושלווה.

הביטו בארון שלכם. האם כל הבגדים באותו צבע? האם הצבעים שמחים? כהים? נטרלים?
לבד יש גם השפעה. אם בדים רכים ומלטפים והדפסים בהירים משדרים יותר נינוחות ונחמה, בדים מבריקים ונוקשים משדרים יוקרה, פורמליות ועוצמה.
תחשבי איך כל אלה יכולים להשפיע על היום שלך.

רבים נוטים לחשוב שבגד זה פריט פונקציונלי בלבד – כיסוי לגוף.
האמת היא שבגד יכול מאוד להשפיע ולתמוך בנו בימים מאתגרים.

סטיילינג תרפי הוא כלי לצמיחה והתפתחות ולא כלי לתיקון המראה החיצוני.
אנו רוצות להתחבר פנימה ולא להיות עסוקות עם הגוף – לטשטש/להסתיר, אם עליתי/ירדתי שני ק"ג אלא איך הבגדים יכולים לשמח אותי, לעודד אותי, לכבד אותי, לעזור לי להיות אני במיטבי.

בגדים היום צריכים לתת לנו תחושה של העצמה, גילוי, חדוה ושמחה.

אופירה גולן
מנחת סטיילינג ותכשיטנית.