משבר הוא קריסה או צמיחה?
כשהחיים נעצרים בגיל 60 – משבר שמוביל לשינוי
כאב חד, פתאומי ובלתי נסבל בצד שמאל של גופי עצר את הדהירה שלי בחיים עמוסים ושם מולי שלט עצור! פריצת דיסק חמורה בעמוד השדרה הצווארי עצרה את חיי במקום, אבל מה שלא ידעתי אז, שזו תהיה דווקא אחת מפריצות הדרך הגדולות ביותר בחיי.
שלושה חודשים שכבתי בבית עם סבל פיסי מתמשך ותרופות נרקוטיות. במהלכן גם הקריירה שלי קיבלה טלטלה כשמנכ"ל החברה התחלף ומעמדי כחבר הנהלה נלקח ממני, אבא התדרדר עם מחלת האלצהיימר, אמא החלה לאבד את ראייתה ושיפוץ הדירה שלנו הסתבך עקב קבלן רמאי.
כל היסודות של חיי התערערו, ותחושת חוסר האונים הייתה מוחשית מאי פעם.
מהנדס לומד לחבק את הרגש והרוח
מהר מאוד הבנתי שבנוסף לריפוי הפיסי נדרש גם ריפוי רגשי ורוחני. זה היה חידוש עבורי כגבר, מהנדס ומנהל בהייטק אשר עוסק שנים רבות בנושאים שכלתניים ונמדד בפועל על ביצועים. וכך הגעתי לעולמות הפסיכולוגיה החיובית, מדעי האושר והלוגותרפיה.
מהפך! מתלמיד למורה לחיים – לסייע לאחרים לגדול
הבנתי שמשמעות חדשה בחיים שלי היא לגרום לאחרים להתחדש ולהתפתח לחיים טובים יותר עבורם. התחלתי להעביר הלאה את הידע, החווייה והתובנות דרך הנחייה של סדנאות והרצאות בתחומי הרגש והרוח שלמדתי. התגובות היו מדהימות.
לאבד הכל בגיל 65 – מה עושים כשאין דרך חזרה?
"אבא נפטר", הודיע לי הרופא מהמחלקה הסיעודית. היה זה ה-1 במרץ 2020. לא ידעתי אז שזהו רק היום הראשון בשרשרת אירועים שתשנה את חיי. בתוך שלושה שבועות, איבדתי את אבא, פוטרתי ואיבדתי את העבודה בהייטק, איבדתי את אמא שהכרתי כשהחלה אצלה מחלת הדמנציה. העולם נכנס לסגר בגלל מגפת הקורונה ואני מצאתי את עצמי בודד מול שאלה אחת מטלטלת: מה עושים כשכל מה שהכרתי מתפרק?
תחושת האובדן הייתה מוחלטת. למרות שזמן קצר לפני כן הוסמכתי כמאמן לפרישה, מצאתי את עצמי חסר כיוון ותהיתי: מה עכשיו?
כוח הבחירה – להפוך אובדן לשליחות
בתוך תחושת האובדן, הבנתי שיש לי תפקיד. לקחתי על עצמי את האחריות לטיפול באמא בנושאים רפואיים, אדמיניסטרטיביים ורגשיים. עם הזמן, מה שהתחיל אצלי כצורך אישי הפך לשליחות. התחלתי ללמוד ולהתנדב בסיוע לבני משפחה מטפלים במסגרת הארגון Care Givers Israel וגם בהנחיית קבוצות תמיכה רגשית לבני משפחה מטפלים במרכז חוסן משפחתי ברעננה. עם הזמן הצטרפתי לצוות ההנחיה במכון לתבונה, כדי לסייע לאנשים בגילאי 60+ בנושאי משמעות והתפתחות.
לרקוד עם החיים – התמודדות עם אתגרי ההווה
מדי פעם מציף אותי זעם על הממשלה בעקבות מהפיכה משפטית, פילוג בעם, טבח ה 7/10 ונושא החטופים. הרבה כאב, צער, תסכול אך גם רגעי שמחה על חזרתם של חטופים. מצבה של אמא מתדרדר ואני אישית מתמודד עם נושאים רפואיים שלי ושל היקרים לי.
אחת הבחירות המשמעותיות שמסייעת לי בהתמודדות הינה השתתפות בתוכנית של שנתיים להכשרת מנחים לריקוד בשיטת ריו-אביירטו. התחלתי אותה בגיל 69 (דצמבר 2024).
לגדול כמו עובר ברחם
כמו שהעובר גדל ברחם באופן אופטימלי כך גם אני גדל ברחם שלי: ריקוד, חיבור, מתנה.
ריקוד – ריקוד פיסי אך מטאפורית גם תנועה, זרימה, התנסות בנושאים חדשים. עם הרבה אומץ, תשוקה, סקרנות, סבלנות. עם עוצמה פנימית אך גם עדינות ורכות. בחירה ולקיחת אחריות – נמצא על רחבת הריקודים ולא צופה מהמרפסת.
חיבור – חיבור לרגשות שלי וגם חיבור אנושי ונגיעה באחרים עם עיניים טובות. ביטוי של אהבה, אמפטיה וחמלה. בלימודים וביצירה שלי אני מחבר בין גוף, נפש, שכל ורוח. חיבור בין האישי למקצועי. ועבורי חיבור הוא גם חיבוק!
מתנה – מתנה לעצמי ולמה שאני תורם לעולם באמצעות למידה והתחדשות, יצירתיות, ידע וחוויות. העצמת אנשים וסיוע בגילוי וטיפוח המשמעות שלהם בחיים. תמיכה רגשית לזקוקים לכך עם טיפוח תקווה ויצירת השראה.
לסיום אני מביא משוב של אחת המשתתפות שמבטא את הרחם שתיארתי.
"איזו עדינות יש בך, איזו עוצמה.
איזו דרך מפעימה אתה עושה.
אתה "סיפור מרפא" מהלך.
אתה בן אדם כל כך מיוחד,
גאווה למין הגברי,
נחמה עבור הלב הנשי.
מצד אחד יש בך את כל ההעזה הגברית שנדרשת לפרוץ, מצד שני כמה עדינות ויופי.
תודה על הכל !
היית לנו מקור השראה."
…אז משבר הוא קריסה או צמיחה? – הבחירה בידינו
משברים הם חלק בלתי נמנע מהחיים. השאלה היא כיצד נגיב להם. אפשר לשקוע בתחושת אובדן או לבחור בדרך אחרת – בחירה בכוחה של הרוח האנושית להתגבר על משברים, למצוא משמעות גם ברגעים הקשים ולגדול מהם כל פעם מחדש.
