בתוך מערבולת של מלחמות –
אנחנו חיים. מרגישים. זוכרים. יוצרים.
ברוכים הבאים לתערוכה וירטואלית – קול יצירתי, אישי וקולקטיבי, המהדהד תבונה וניסיון, פחד ותקווה, חלום ותפילה.
תנו לקולכם להישמע.
תנו ליצירה שלכם לגעת.
אפרת שלו
בצומת דרכים
אפרת שלו
Bring Them Home Now!!
אפרת שלו
יומן מלחמה / סדק לתקווה.
חגית גנץ
631 יום באפלה. להסתובב בריק. תקווה.
אילנה מרון
פינגפונג בימי מלחמה
רות ליבמן
עוטף שבת
הדברים נכתבו באחת השבתות בבקר , בשהותי במושב יבול , בדרום העוטף, על רקע צלילי הפגזים שאינם פוסקים, מול עיתון שבת המביא "חדשות מעזה". זה שנה שאני שותפה לקבוצת שנת שירות מבוגרים בעוטף.
עופר רימון
פליטים בארצם
מוקדש לרז ולתומר איתמרי
שאיבדו את הוריהם לילי ורם ז"ל
דוד אלמן
הפוטנציאל של רסיסי החיים
רסיסי החיים יכולים ליצור הרבה תקווה
דוד אלמן
החיים… נקודה!!!
חגית גנץ
תקווה, למרות הכל
אוולין המרשלג
" המפונים"
שולה שילון
צעיפים
התמונה צולמה בירושלים כחודש אחר ה-7 באוקטובר. האווירה היתה אווירת מלחמה ושבר גדול.
המטפחות שהתבדרו ברוח סימלו בשבילי את הסבתות שלנו עוטות המטפחת, הקשר אל עולם שהיה ונעלם. בתרגום הצילום לפסיפס ניסיתי ליצור את השלם מתוך החלקים השבורים. עולם של פעם בה חיינו יחד..
אן רקובר
מריקוד אל האור
אן רקובר
עין הסערה
רוני פרוסט
אומץ
"קפיצה מעל התהום" החלטה להתמודד, באומץ – לא להכנע לייאוש, לחוסר הוודאות… למצוא את הכח להמשיך הלאה גם כשהמציאות בתקופתנו קשה ונראית חסרת תקווה.
– בהבט האישי- להעיז ולפרוץ בנחישות גבולות אישיים (אמונות, דפוסים ועוד חומרים קדומים).
ד"ר אראלה למדן
צלקות וניצוצות
הרצח של שירי ביבס ושני הגינגים המתוקים אריאל וכפיר ביבס, כל כך טלטל אותי, לא יכולתי להרגע. הציורים של שירי ובקשת הסליחה נתנו לי מעט. שקט.
עירית חכים
שלווה בימים סוערים
חוף הים, רחש הגלים, התכלת- הם המיפלט שלי בימים הקשים האלה
אני בן חיים
החלום ושיברו
ציור וקולאז'
שלומית מלצר
נוכחות בקיימ(ות) ובשברים יוצרת בי שלום
עבודת פסיפס של קיימות ומחזור, על גבי סיר ישן, שברים של קערות צלחות בכחול לבן ואלמנטים נוספים. מילות השלום גם הן מכלים שבורים והנוכחות בקיים ומתאפשר יוצר בי שלום פנימי בתקווה להדהד לחיצוני
קנת מיכאל נגין
Home Again
החיבור מחויב כמכתב לבת שלי המתגוררת בחו"ל עם נכדתנו במהלך מלחמת 7 באוקטובר. זה כתוב באנגלית. אנא כלול את הציטוט שהמאמר פורסם לראשונה באנתולוגיה של IAWE ARC 31.
שמשון ליבמן
אלוהים איכה-רעות לקויה
מילים שנכתבו במהלך פעילותי בליווי משפחות החטופים…מאוקטובר 23 מהלך חודשים אחרי….חלק ממאבק עמוק על נרטיב ועל זהות המטלטל את החברה הישראלית.
תמי קרואני מטק
העץ הנשקף מחלון ביתי כאשר הכל נדם
ריח השריפה וההרס בתוך הנוף הפראי והיפה שילבלב שוב אחרי המלחמה.
שמואל רייזמן
עכשיו עכשיו
בלהה גבעוני
שקיעת השכבה
נורית בדש
קליפות, רבדים וביניהם
אורה המר
מדיטציות בוקר
בבקרים מתוחים עשיתי רוג'ומים להרגעה. כל אחד מבטא הרמוניה אחרת, נשימה אחרת.
שושנה שרקי
אז והיום געגוע
דבורה פויר
אש בצפון ובלב
צוירה בזמן המלחמה כשהתפנתי מהבית וראיתי שהצפון בוער
אהובה פרידמן
חיות הטבע והאדם
לקום מתוך האפר.
אושרה אברמס
עקדת הבנים
הלב זועק לשחרור החטופים
עידית פולק
"ריקנות" עידית פולק
כמו במעגל חשמלי בו זרם זרם יתר, המעגל שלי המסמל זרימה ושלמות, התפוצץ והתרוקן.
חגית גנץ
בדידות בערפל מחשבתי. ריק.
מרים אברמסקי
חיים
משמעות החיים שלי
מירי בן שטרית
מאוקטובר 23 עד מאי 25
הישוב שלי פונה למלון ואני הגשמתי חלום ישן – טראק בנפאל ולאוס.
המסעות והטיולים הפכו להיות חלק משמעותי של רגעי אושר צמיחה ותובנה.
מרגלית זלצמן
החלזון הזוחל לאיטו לחטופים הזמן הוא קריטי
שבלול שמתקדם בקצב שלו העלה במחשבותיי את החטופים שלהם אין זמן לקצב בו הפוליטיקה מתנהלת. לא הצלחתי לצרף את התמונה לקישור ולתוכן שכתבתי
גליה וגמן
אוטופיה, חופש, יופי – גליה וגמן
צוירה בזמן המלחמה כשהתפנתי מהבית וראיתי שהצפון בוער
ד"ר אראלה למדן
היה שלום עודד ליפשיץ
את עודד ליפשיץ הכרתי אישית. הדמעות של שתילי הצבר שגידל, התערבבו עם הדמעות שלי. שלחתי ליוכבד אשתו של עודד, ביום הלוויה של עודד. ז"ל.
ד"ר אראלה למדן
צלקות וניצוצות
