כתושבת הצפון שרצה היום כבר פעמיים לממ"ד, רעדה אינסוף רעידות מיותרות מירוטים, נפילות או דלת של מכונית שנטרקה, כמי שהלב שלה הפסיק לפעום לרגע בכל פעם שהציצה ב YNET, על מנת לראות שאין עוד 'הותר לפרסום'. כמי שחיה במציאות ההזויה של מלחמה… וגם מנסה לעבוד, להיות אמא, רעיה ובת ראויה… 

כיום, אני מבינה שאם אני רוצה להיות בריאה, אני חייבת לעשות מידי פעם (או כמה שיותר) הרפיה. 

הגוף שלי מתכווץ כל כך הרבה פעמים ביום, חשיבה על המציאות מעלה בי פחד מבעית, הלב שלי כל הזמן בהיכון לספוג עוד פגיעה. 

אנחנו כבר שנה במציאות שכזאת. מה המחיר שאנו משלמים על כך? 

מה המשמעות של סטרס לאורך זמן?

ואיך דווקא הדבר הנעים הזה שנקרא הרפיה הוא כל כך מבריא ובריא לנו?

ואם מקשרים את כל האתגרים הללו לאתגר שמכון לתבונה לקח על עצמו - איך למרות הכל, עם הכל, אנחנו ממשיכים לחוות תחושות של התפתחות וצמיחה? ויתרה מכך, איך עושים זאת, גם מתוך הרפיה?

בנושאים האלו יעסוק הניוזלטר הנוכחי, כשבסופו נזמין אתכם להצטרף למסע בלתי נשכח ללאוס, במדינה שעצרה מלכת (נשארו מקומות אחרונים). במסע נבקר בשבטים עתיקים ומהם נלמד על היכולת להתפתח מתוך שלווה, קבלה והרפיה. 

מיכל אנסקי, אישה צעירה ויפה. סלב ישראלית מצליחה בשנות הארבעים לחייה, עלתה על טיסה בשנת 2019 בחזרה מחופשה, ולפתע חשה כאב חד שפילח את פניה ועיוות אותם.  

לתופעה הזו קוראים "שיתוק על שם בל". הרופאים לא יודעים בדיוק מה גורם לשיתוק אבל מיכל עצמה סבורה כיום, חמש שנים אחרי, שהיא לא הקשיבה למה שהגוף והנפש שלה מבקשים. 

בראיון למגזין "את" מיולי השנה היא מספרת:

"לפעמים אני חושבת על החיים שהיו לי לפני, איך רצתי ממקום למקום, תמיד בתנועה, תמיד 'עושה'. לא הקשבתי לגוף שלי, לנשמה שלי." 

מה קורה לנו כשאנו רצים ממקום למקום ועסוקים בלהגיע להספקים? לכבוש עוד משימה. ומיד אחריה עוד אחת?

במצב הזה, הגוף והנפש שלנו נמצאים בדריכות והגוף שלנו נכנס למערך הגנתי , המוח, שהוא ליבת המחשב של הגוף שלנו, מקבל הנחייה אוטומטית להפעיל את  מערכת העצבים הסימפתטית. 

זו המערכת שאחראית על ההישרדות שלנו במקרים שבהם אנחנו בסכנה. היא אחראית להפריש הורמונים כגון אדרנלין, קורטיזול וכו...אלה הורמונים ממריצים שבבת אחת מעירים את הגוף, מגבירים את לחץ הדם ומביאים את השרירים לדריכות לקראת תנועה וגורמים למוח להיות בחשיבה מאד ממוקדת סביב ההישרדות וההימלטות מהסכנה   (FIGHT FLIGHT OR FREEZE).

אפשר לנסות לשער, מה קורה לגוף ולנפש שלנו לאורך זמן, אם הוא נמצא במצב של סטרס, דחק, לחץ לאורך זמן ממושך.

לכך נוסף עוד אספקט חשוב: בזמן שהמערכת הסימפטטית , שתוארה לעיל נמצאת בפעולה, המערכת המקבילה שלה, המערכת הפארה-סימפטטית, שאחראית על תהליכי חיזוק וריפוי הגוף אינה פעילה.

אנחנו בנויים כך שבכל זמן נתון, רק אחת משתי המערכות האלה יכולה להיות פעילה. 

המערכת הפארה-סימפטטית , האחראית על תהליכי ניקוי, ריפוי ותחזוקה שוטפת של הגוף פעילה אך ורק כאשר אנחנו נמצאים במנוחה. 

כאשר מערכת המנוחה בפעולה, גם המוח שלנו נכנס למנוחה, והוא יכול לעבד בנחת את הרשמים שהכנסנו לתוכו  ואז מתחילות לעלות מחשבות  חדשות ויצירתיות.

יש דרכים רבות להביא את הגוף למצב הרגיעה הנדרשת להפעלת המערכת הפארה-סימפטטית: נשימות עמוקות ואיטיות, טיול בטבע, מקלחת טובה, יוגה, מדיטציה, לצייר, מוזיקה טובה ועוד...

פעילויות אלה מגרות את  המערכת הפארה סימפטטית  להיכנס לפעולה. כי עצם הפעילות המרגיעה  משדרת למוח מסר שאנחנו כרגע בסדר. אפשר לשחרר את הפעולה של המערכת הסימפטטית שמטפלת במצבי איום וחרום ולאפשר למערכת המנוגדת לה- הפארה-סימפטטית להתחיל תהליכי הרגעה.

כתוצאה מכך נחוש פחות  חרדה ואז  גם המיינד והמחשבות המתרוצצות נרגעים. 

ושם יכול להיפתח מרחב שמאפשר לדברים חדשים להכנס ולמחשבות חדשות להכנס 

המצב האופטימלי הוא להיות באיזון של שתי המערכות: אחת מהן מדרבנת אותנו לחשיבה ממוקדת פעולה ועשייה מועילים בעולם והשניה מאפשרת את החיווטים החדשים במוח, למחשבות החדשות לנבוט, ולגוף לרפא את עצמו ולהכין אותו לקראת הפעילות הבאה שתידרש.

מיכל אנסקי: 

"לא הקשבתי לגוף ולנשמה, אולי זה היה החטא שלי", מגזין את, יולי 2024

מודה ומתוודה - אני מכורה לעבודה. מכורה לעשייה, לתנועה, להתקדמות. גם בחופשים אני כל הזמן עושה.  לא יודעת לשבת בשקט - ישיבה ארוכה מוציאה אותי מאיזון. מנוחה בשבילי היא שינה או טיול בטבע שמנקה את הראש. כשהתחלתי לעשות יוגה בגלל בעיות צוואר, החלק הכי קשה בתרגול, היה עבורי ההרפיה - רק רציתי ללכת כבר הביתה - לא לבזבז את הזמן על שכיבה בלי עשייה. 

ובאחד השיעורים, זהרה נחשול - המורה שלי ליוגה שמבחינתי היא אמנית גוף ותנועה, הסבירה שגם ההרפייה היא אקטיבית. אנחנו כל הזמן מתבוננים ובודקים איזה עוד איבר אפשר להרפות. מה עוד אפשר לשחרר. 

ואז התהפכו היוצרות - התאהבתי והתחלתי לחקור את ההרפייה; לנסות להרפות את הגוף לפני השינה, באמצע היום מול הזום, בהליכה או אפילו בנהיגה. ברור שזאת לא ההרפייה הקלאסית שבמנוחה או במדיטציה, אבל אני מרגישה שאפילו לתנודות הקלות האלו שבמהות - שבגוף, יש על הגוף שלי השפעה עמוקה. 

בוחרת לאגד כאן כמה מחקרים מעניינים שהראו את התרומה של ההרפייה לבריאות שלנו. אולי עוד מישהו ירצה להצטרף אלי לחקירת ההרפייה…

הרפיה אינה רק פעולה נעימה ומרגיעה אלא תהליך בעל השפעות רבות ומשמעותיות שמחקר מדעי רב נדרש אליו כדי להבין את השפעתו על הבריאות שלנו. מעבר לתחושת רוגע, מצבים של הרפיה עמוקה יכולים לשפר את בריאות הלב, לעכב תהליכי דלקת, לאזן הורמונים לתרום לבריאות הנפשית ועוד השפעות מיטיבות רבות. 

אחד התפקידים המרכזיים של הרפיית הגוף הוא הפחתת הורמוני לחץ כמו קורטיזול ואדרנלין. במצב של סטרס כרוני, הורמונים אלו מופרשים ומצטברים בגוף  ברמות גבוהות, דבר העלול לגרום לעלייה בלחץ הדם, לדלקות בגוף ולשיבוש מערכת החיסון. מחקר מאוניברסיטת וושינגטון ב-2013, שפורסם ב-"Journal of Psychosomatic Research", מצא כי תירגולי נשימה והרפיה במשך שמונה שבועות הביאו לירידה משמעותית ברמות הקורטיזול בקרב נבדקים שסבלו מחרדה כרונית.

הרפיה תורמת גם לשיפור זרימת הדם ולהורדת לחץ הדם, מאחר והיא  מאטה את קצב הלב ופותחת את כלי הדם, ובכך מקלה על תפקוד הלב ומונעת תופעות כמו יתר לחץ דם. מחקר שנערך על ידי ד"ר הרברט בנסון מבית הספר לרפואה של אוניברסיטת הרווארד, שפורסם ב-"American Journal of Cardiology" בשנת 2010, מצא כי תרגול מדיטציית הרפיה במשך שלושה חודשים הוריד את לחץ הדם בכ-15% בקרב מטופלים שסבלו מלחץ דם גבוה.

כאשר הלחץ בגוף יורד, זה משפיע ישירות על קצב הלב. הרפיה כגון  נשימות עמוקות ותרגולי מדיטציה נמצאו כמורידות את קצב הלב למנוחה, מה שתורם לבריאות הלב. מחקר שנערך במרכז הרפואי סידרס-סיני בקליפורניה ב-2019 מצא כי חצי שעה של הרפיה באמצעות נשימות עמוקות פעם ביום הביאה לשיפור ניכר במדדי תפקוד הלב.

אנחנו כבר יותר משנה חווים לחץ, עצב ופחד… איך זה משפיע עלינו? סטרס כרוני פוגע באיזורי המוח שאחראים על זיכרון וקוגניציה, כמו ההיפוקמפוס. מחקרים הראו כי תרגול הרפיה יכול להגן על המוח מפני השפעות הסטרס, במיוחד בקרב מבוגרים. 

מצב של סטרס ממושך פוגע במערכת החיסון. הרפיה פיזית מעודדת את הגוף להחזיר איזון למערכת זו. מחקר מעניין שפורסם בשנת 2014 ב-"Brain, Behavior, and Immunity", הראה כי תרגול יוגה ומדיטציה במשך 12 שבועות הגדיל את פעילות תאי T, התאים שאחראים למאבק בזיהומים ובמחלות.

הרפיה מביאה להאטת הפעילות המוחית במוח ומאפשרת מעבר למצב גלי אלפא. זהו מצב מוחי המוביל לחידוש האנרגיה, דבר שנמצא במחקר שנערך באוניברסיטת סטנפורד ב-2017, בו השתמשו EEG כדי למדוד את פעילות המוח בזמן תרגולי הרפיה. נמצא שהמעבר למצב גלי אלפא משפר את תחושת החיוניות ומאפשר יכולת קוגניטיבית טובה יותר לאחר ההרפיה.

מחקר שנערך ב-2016 באוניברסיטת ויסקונסין שפורסם ב-"Proceedings of the National Academy of Sciences" מצא כי פרקטיקות הרפיה כמו מדיטציה ומיינדפולנס יכולות לעכב תהליכים דלקתיים בגוף, שכן רמות הסטרס יורדות וכך גם רמות הציטוקינים הפרו-דלקתיים, הממריצים תגובות דלקתיות בגוף. 

לאורח חיים לחוץ יש השפעה על איכות השינה. מחקר שפורסם בשנת 2015 ב-"JAMA Internal Medicine" מצא כי ההרפיה הפיזית מקטינה את פעילות המערכת הסימפתטית, מה שמקל על הירדמות ושינה עמוקה יותר.

הרפיה אינה סתם כלי להורדת לחץ, אלא מנגנון המייצר השפעות רחבות על הגוף והנפש. היתרונות הרבים שתוארו כאן, אשר מגובים במחקר מדעי, מעידים כי יש לראות בהרפיה כלי חיוני לחיים בריאים ומאוזנים, המאפשר לגוף ולנפש לפעול במלוא הפוטנציאל.

הנה הפניות למחקרים שצוינו במאמר:

 Davidson, R. J., & McEwen, B. S. (2016). Social influences on neuroplasticity: Stress and interventions to promote well-being. *Proceedings of the National Academy of Sciences*, 113(2), 688-695.

 Zeidan, F., Johnson, S. K., Diamond, B. J., David, Z., & Goolkasian, P. (2017). Mindfulness meditation improves cognition: Evidence of brief mental training. *Stanford Research Journal of Cognitive Neuroscience*, 45(4), 276-285.

 Lavretsky, H., & Irwin, M. R. (2019). Cardiovascular and cognitive benefits of meditation in adults with high cardiovascular risk. *Cedars-Sinai Medical Research Journal*, 65(2), 30-36.

 Black, D. S., & O’Reilly, G. A. (2015). Mindfulness meditation for insomnia: A systematic review and meta-analysis of randomized controlled trials. *JAMA Internal Medicine*, 175(4), 494-501.

Raison, C. L., Miller, A. H., & Bremner, J. D. (2013). The psychobiology of stress and memory: Implications for the etiology of anxiety and affective disorders. *Journal of Psychosomatic Research*, 74(6), 519-524.

Benson, H., Beary, J. F., & Carol, M. P. (2010). The relaxation response and decreased blood pressure in people with hypertension. *American Journal of Cardiology*, 106(1), 24-28.

 Black, D. S., & Slavich, G. M. (2014). Mindfulness meditation and the immune system: A systematic review of randomized controlled trials. *Brain, Behavior, and Immunity*, 40, 18-26.

Goyal, M., Singh, S., & Sibinga, E. M. S. (2018). Meditation programs for psychological stress and well-being: A systematic review and meta-analysis. *Harvard Medical School Journal of Aging and Mental Health*, 39(2), 56-64.

הפסיכולוג שלי הוא עץ

ירידת יכולות אצל אנשים מבוגרים ואמצעי נגד.

לפי פרופ' דן אריאלי, בספרו החדש "אמונת שווא". קיים מגוון הסברים לירידת היכולות והקוגניטיביות אצל אנשים מבוגרים, או לאפקט הקטנת "רוחב הפס" הקוגניטיבי. הוא מצביע במיוחד על האפקט השלילי של "המתח המצטבר" או בלשונו "המתח הרב שכבתי". הוא מראה שהבנת השפעת גורם זה, בשילוב עם התהליכים הפיזיולוגים הנורמטיביים, העוברים ממילא על אנשים מבוגרים, מאפשר לנו להרחיב את התובנה לגבי גורמי ותהליכי הירידה התפקודית והקוגניטיבית ומשם אף יכולת טובה יותר למצוא תשובות לכך.

מקורות המתח הרב שכבתי:  המציאות הבלתי יציבה של החיים המודרניים, הכוללת אי יציבות כלכלית, מתח וקיטוב פוליטי וריבוי הסכסוכים המזויינים, המאפיינים כיום מדינות רבות בעולם וכן גם שינויים מהירים נוספים במגוון תחומים רחב, גורמת לכך שרמת המתח הבסיסית של כלל תושבי העולם גבוהה ועל כן מאתגרת את היכולת האנושית הטבעית לאיזון מתחים. כאשר לגורמים אלו יצטרפו ברמה האישית, היציאה לפנסיה, העלולה לגרום לירידה ברמת ההכנסה, לאובדן תחושת עשייה משמעותית ולצמצום או אבדן מסגרות שייכות ובנוסף גורמי מתח המופיעים או מחמירים בגילים גבוהים, כגון מחלות אישיות, מחלות בן זוג, או צמצום פיזי של יכולת התנועה היכול להוביל לבידוד חברתי, נקבל מתח רב שכבתי, היכול לאתגר קשות את יכולת ההתמודדות שלנו . 

במידה שלכך מתווספת מלחמה, על תוצאותיה הלאומיות והאישיות, המוסיפה ותורמת עוד לרמת מתח גבוהה ממילא, התוצאה עלולה להיות צמצום משמעותי של "רוחב הפס" הקוגניטיבי של האדם והבאתו לרמת תפקוד, שיכולה אף להראות, או להתנהג כסוג של דמנציה שהמודעות לה עלולה לתרום כעת לירידה נוספת בדימוי ובביטחון העצמי, לעלייה נוספת ברמת הפחד והמתח ומכאן להמשך ההידרדרות, בתהליך שיכול להראות כעת כ"מפל אירועים" אכזרי, שיוביל להחמרה מהירה עוד יותר של אובדן היכולות.  

הגישות והכלים שפותחו ומיושמים על ידי ה"מכון לתבונה" כגון גישת "הגילנות החיובית" שמשמעותה להבין ולממש את היתרונות של תקופת החיים שאחרי היציאה לפנסיה, כמו היכולת לעבור ממיקוד והשקעת הזמן והמשאבים בילדים, או בקריירה, להשקעה במימוש יכולות וחלומות אישיים שלכם, שהמתינו לזמנם, בפתוח תחביבים חדשים, בלמוד תחום שתמיד עניין אתכם, או אפילו ברכישת מקצוע חדש, מותאם לגילכם, שייתן לכם גם תעסוקה וגם תחושת מחודשת של עשייה משמעותית ולכן חיים משמעותיים. 

בנוסף לאלו, גם יכולת ליהנות מתקופה שבה הגיל והניסיון מאפשרים לנו לתפוש עמדה של משתתף מודע, רגוע ואף תומך במעגל החיים של אחרים. לקבל על עצמנו את תפקיד המבוגר האחראי כלפי הסביבה, אם המשפחתית ואם הכללית ולהעמיד לרשות צעירי משפחתנו את התובנות, הידע והניסיון שנצברו אצלנו.

כל אלו יתממשו ב"זקנה מיטבית" המתבטאת בהמשך ההתפתחות אישית, כעת בדגש על התפתחות רגשית ואינטלקטואלית, שאינה מותנות או מוגבלת על ידי מצבנו הפיזי, וגם היכולת לעשות כל זאת תוך כדי הרפיה רגשית ופיזית קרי: בנחת, בסבלנות ובסובלנות כלפי עצמנו, כלפי הזמן החולף וכלפי האתגרים שהמציאות החיצונית הסובבת אותנו מעמידה בפנינו.

גישה זו של המשך ההתפתחות תוך כדי הרפיה, תורמת לשמירת הביטחון העצמי והדימוי החיובי שהם מרכיב מרכזי של החוסן האישי ויכולה לכן לסייע לנו בשימור איזון חיים בריא שבין תהליכי ההזדקנות הנורמטיביים הבלתי נמנעים לבין המציאות וחוויות החיים היומיומיות.

מסע מתנות התבונה בלאוס 01/25

עוד מסע מופלא, ייחודי ומרגש. 

והפעם נצא ללאוס, נבקר בשבטים עתיקים החיים על גדות הנהר ובהרים. נלמד תוך כדי הליכה בין שבילי ג'ונגל נחבאים, רחצה במפלים קסומים והשתתפות בטקסים רוחניים.

מהות המסע

איכות חיים ובריאות נפשית ופיזית בתקופות חיים מאוחרות,  מבקשות מאתנו המשך התפתחות והרחבת גבולות עצמי ללא הרף. הפעם התנאי הוא התפתחות מתוך הורדת הקצב, הרפיה מאורחות חיים שאינם מותאמים, ושחרור פנימי עמוק ממחויבויות ולחצים המכבידים על הגוף והנפש.  

החיבור לקבוצה איכותית ותומכת, ליווי אנשי המקצוע, קסם הטבע של לאוס והמפגש האינטימי עם בני תרבויות השונות מאתנו, יהוו הזדמנות להתבוננות על עצמנו ועל אורחות חיינו ויאפשרו למידה ובחירות מחודשות שיטיבו עמנו. 

לפרטים נוספים והרשמת מתעניינים

מתנות התבונה במדבר 11/24

המסע שלך רק מתחיל...
העניקו לעצמכם שלושה ימים של מסע פנימה המבקש מאתנו לעצור ולהסתכל על חיינו בפרספקטיבה של הגיל כשמסביבנו מדבר עוצמתי ומרפא, ומאהל קסום ומפנק במיוחד. 
שלשה ימים בפתחת ניצנה הקסומה. על רקע נופים עוצרי נשימה נעמיק את הידע שלנו על מוחו ונפשו של האדם ונחווה פעילויות מפתיעות ומצחיקות עד דמעות. מתנת הגיל במדבר היא חוויה משמעותית המבקשת מאיתנו, דווקא עכשיו, להמשיך ולהרחיב את מרחב התנועה של הגוף, לחזק את הכישורים החברתיים, להאמין בעצמנו ולדעת בבהירות אילו איכויות יש בנו ואילו מתנות אנחנו מעניקים לעצמנו ולעולם בשלב זה של חיינו.

מסע על החיים ועל המוות 12/24

מסע חוויתי במצוקי דרגות

אנו חיים בחברה שסוגדת לעלומים נצחיים, להתעלמות ממגבלות הגיל. אנחנו מרחיקים מעלינו את החולים ואת הזקנים. מתחמקים מהצורך להיערך לקראת העובדה הוודאית היחידה בחיים, שהיא המוות. פחד המוות, מהווה פחד שכולנו פוגשים, אך מנסים ככל האפשר לשמור מרחק ממנו.   

בסדנה של 3 ימים במצוקי דרגות שמעל ים המלח, נעבוד עם הפרדוכסים של החיים, רגעי הכאב והצער, לצד הצחוק וההומור, שיפתחו בפנינו הזדמנויות, ויעניקו לנו מתנות.

מסע קשר סבא / סבתא בנפאל 03/25

מסע חוויתי שהוא מתנת חיים  

הזדמנות ייחודית לחוויה בלתי נשכחת עם נכדים בוגרים במסע "קשר סבתא" בנפאל.
שילוב מושלם בין שהייה בטבע עוצמתי, חוויה תרבותית ומפגש חברתי איכותי ומונחה, שילוב שמבטיח חוויה שהיא מתנת חיים, הזדמנות להכרות והעמקת הקשר בין הסבים לנכדים. 
זהו מסע פורץ גבולות, המעניק כלים לתקשורת בין דורית, התנסויות ייחודיות ויחד משמעותי שייצור ברית רגשית בין הסבים והנכדים.

נבקר בפוקרה וקטמנדו,  נצא למסלולי הליכה קלים בהרים ובג’ונגל, נערוך טיול גיפים בספארי, ראפטינג בנהר הטריסולי וכהרגלנו נקיים מפגשים מלאי למידה משחק וצחוק.

אל תחמיצו את ההזדמנות לחוות את הקשר המיוחד בין הסבים והנכדים במסע שיעזור לכל הגילאים לצמוח, להתפתח ולהתחדש!

לפרטים נוספים והרשמת מתעניינים

מרחב להתחדשות ומשמעות בזום

בין "צעיר לנצח" ל"זקן השבט"

חקירה של המיתוסים והסטיגמות סביב זקנה מאפשרת לנו לראות כיצד נרטיבים חברתיים משפיעים על הגדרת הזהות שלנו. כאשר בוחנים מחדש את המשמעות של הזקנה – הן ברמה האישית והן ברמה החברתית – מתגלה פוטנציאל לצמיחה, שינוי ותיקון של התפיסות הישנות.

חשוב להעלות למודעות את המורכבות של תהליך ההזדקנות ולהכיר בכך שזקנה יכולה להיות זמן של גילוי, תרומה, והעצמה – ולא רק של דעיכה.

מסגרת הקורס: 4 מפגשים בימי שני   18:00-19:30   23/12, 16/12, 9/12, 2/12

מחיר: 280 ש”ח

מנחה: אורה המר – מנחה וטריינר מוסמכת ע"י עמותת מעגל הקשבה, מנחת קיימות, משחקי שלום, מעגלי נשים, עבודה בין-דורית, מתנדבת ב"נשים עושות שלום".

לדאוג לעצמי ולהורה המזדקן

נכיר ונתנסה באופן חווייתי במרכיבים המאפשרים לנו לתמוך בצורה טובה בהורים המזדקנים ובו זמנית לדאוג לבריאותנו הפיסיולוגית, הקוגנטיבית, הנפשית והרוחנית. נזהה את המשאבים הפנימיים והחיצוניים שיש לנו לצורך התמודדות טובה יותר של ההורים ושלנו. נגלה מיגוון רווחים משמעותיים שאנחנו מקבלים כבני משפחה מטפלים מעבר לאתגרים בהם אנחנו עומדים.

מסגרת הקורס: 4 מפגשים בימי שלישי 18:30-20:00 24/12, 17/12, 10/12, 3/12

מחיר: 280ש"ח

מנחה: משה עקרוני – מנחה במכון לתבונה, מנחה סדנאות בתחומי הפסיכולוגיה החיובית ומדעי האושר, מנחה קבוצות תמיכה רגשית לבני משפחה מטפלים, יועץ גרונטולוגי.

למידה והתפתחות כמנוף לבריאות חיובית

להכיר, לחוות ולאמץ דרכים אפקטיביות מעשיות להתפתחות וטיפוח היכולות, החוזקות והערכים שלנו על מנת לחיות טוב יותר ובריא יותר.

נלמד מודל פרקטי להתפתחות ולהתנסות חווייתית, להגברת הרווחה הנפשית ולהטמעה במעגלי החיים של כל אחד מאיתנו.

מסגרת הקורס:  4  מפגשים בימי שלישי  18:30-20:00    28/1, 21/1, 14/1, 7/1

מחיר: 280 ש”ח      

מנחה: משה עקרוני – מנחה במכון לתבונה, מנחה סדנאות בתחומי הפסיכולוגיה החיובית ומדעי האושר, מנחה קבוצות תמיכה רגשית לבני משפחה מטפלים, יועץ גרונטולוגי.

תהליך קבלת החלטות – סדנה פעילה

האם את.ה באמת יודעים איך לקבל החלטות?
מה המחיר שכבר שולם על החלטות כושלות והרווח על מוצלחות?

 בסדנה נפגוש ונכיר את המוקשים הממתינים לנו בשדה קבלת ההחלטות, נלמד איך להיזהר מהם ואולי אף להפיק מהם תועלת.

כדי למקסם את התועלת מהסדנה, אנו בדעה שהשתתפות פעילה תתרום רבות להבנה וליישום התהליך. אנחנו מעודדים את המשתתפים להביע דעה, לקחת חלק בדיונים, לשתף מניסיון אישי, ולהיות פתוחים לרעיונות חדשים.

מסגרת הסדנה:  4  מפגשים בימי רביעי  18:00-19:30     29/1 ,22/1 ,15/1 ,8/1

מחיר: 280 ש”ח

המנחה: הלל אפרת - יועץ ארגוני בעל ניסיון של עשרות שנים במאות ארגונים בסיוע לשפור תהליכי עבודה וקבלת ההחלטות.

קורסים פרונטלים

תקשורת בין דורית בעידן המסכים

אנו מזמינות אתכן.ם לקורס פרונטלי שיעסוק בסוגיות מרכזיות בחיי המשפחה הרב דורית בימינו ויקנה למשתתפים ידע וכלים מעשיים שיקלו על ההתנהלות שלנו עם ילדינו ובני משפחותיהם וישפרו את היחסים במשפחה.

חלק מהתכנים שנעסוק בהם בקורס הם: האתגרים והמורכבות של להיות הורה להורה, מאפיינים מרכזיים של כיצד הדור הצעיר יוצר תקשורת, העשרה ודיוק של תפקיד 'ראש השבט', ועוד..

החלק הראשון של כל מפגש יוקדש להרצאה המנגישה ידע וכלים, ובחלק השני יושם דגש על עיבוד הידע הנלמד ועל הדרכים ליישם אותו בחיי היום-יום. 

הקורס מתקיים בנס ציונה, בבית האזרח הוותיק

הקורס פתוח גם לתושבים מחוץ לנס ציונה

מסגרת הקורס:  5  מפגשים בימי חמישי  16:00-18:00  

מתחילים ב 21/11

מחיר: 240 ש”ח      

טלפון לפרטים נוספים:  08-9380470

מנחות:  אסתר מאיר-קעטבי - פסיכולוגית מומחית בתקופת הגימלאות הצעירה, מנחה במכון לתבונה
תרצה פרי - עובדת סוציאלית, מנחה סדנאות, מאמנת אישית, מנחה במכון לתבונה

מפגשי שיח

יום א’ 17/11/24 בשעה 18:30

כשהספרות פוגשת את הנפש

מה בין מציאות חיינו לבין חוויית החיים שלנו?
על שאלה זו ננסה לענות ביחד בעזרת סיפור קצר של צ'כוב.

מנחה: נורית נידם

יום א’ 24/11/24 בשעה 18:30

"פגוש את המנחה"

שני קורסים חדשים ומרתקים מתחילים בדצמבר.
הזדמנות להכיר את המנחים ולהתרשם מהקורסים.

בין "צעיר לנצח" ל"זקן השבט"
מנחה: אורה המר  

לדאוג לעצמי ולהורה המזדקן
מנחה: משה עקרוני   

יום א’ 1/12/24 בשעה 18:30

מה למדתי מאפריקה על הזדקנות מיטבית?

צמיחה בהר קניה ותובנות על השארת חותם ומשמעות בתקופות חיים מאוחרות.

מנחות: עינת פורת-עמוס 

שלכם, צוות מכון לתבונה